#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם ג&#x27; מחיצות נחשבים כרה&quot;י?"	"רוב ראשונים ס&quot;ל דהוי רה&quot;י, אבל הרמב&quot;ם ס&quot;ל דהוי כרמלית, והט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) הביא פשרה ממגיד משנה דאם הוא פתוח לרה&quot;ר הוי כרמלית ואם הוא פתוח לכרמלית הוי רה&quot;י (ביה&quot;ל ד&quot;ה אסרו)"	סימן שסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לטלטל במקום שיש בו ג&#x27; מחיצות?"	"דינו כרה&quot;ר ומותר לטלטל בתוכו ד&#x27; אמות ותו לא (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן שסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רבים מהלכים בין המחיצות?	"מתוס&#x27; עירובין (י&quot;ב ע&quot;ב) משמע דאפ&quot;ה מהני לחי מדאורייתא לעשותו כרה&quot;י, אכן כבר תמה עליהם רע&quot;א, וכן משמע מריטב&quot;א דלא מהני לחי כיון שרבים בוקעין בין המחיצות (ביה&quot;ל ד&quot;ה אסרו)"	סימן שסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מתקנין חצר שנפרץ?	"אם נפרץ במילואו או פרוץ מרובה אפשר לתקנו בפס ד&#x27; טפחים או בב&#x27; לחיים [והם נמי נקראים פסים, עי&#x27; תוס&#x27; י&quot;ב ע&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה בשני], וצריכים להיות גבוהים עשרה טפחים וא&quot;צ להגיע לגובה שאר הכתלים (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן שסג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקום צריך להניח הפס?	"צריך להיות בראש כותל (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) דאילו באמצע הרוח יהא פסול משום אתי אוירא דהאי גיסא וכו&#x27; (שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן שסג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור עובי בשתי לחיים בחצר 1) אם נעשו בידים 2) אם נשארו מהכותל?	"1) משהו 2) הב&quot;י הביא מרבינו יהונתן דצריך שיעור טפח אבל כתב הב&quot;י דהשיעור טפח לאו בדוקא, אבל הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) ס&quot;ל דכשנשארו מן הכותל צריך שיעור טפח {ונראה דמבואר מב&quot;י (לקמן סי&#x27; שע&quot;ב סע&#x27; ז&#x27;) בשם רבינו יהונתן דסגי במשהו}, וכן כתבו תוס&#x27; (עירובין י&#x27; ע&quot;א) בחד תירוץ, ולמעשה הביה&quot;ל (ד&quot;ה טפח) הביא מכמה ראשונים דא&quot;צ טפח אבל מסיים דהחיי&quot;א כתב דנכון להחמיר כהשו&quot;ע אם לא בשעת הדחק, וכן סותם להחמיר לקמן (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו)"	סימן שסג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בחצר שפירצתו פחות מד&#x27; טפחים?"	"במבוי יש מח&#x27; ראשונים אם צריך שום תיקון אבל בחצר לכו&quot;ע צריך תיקון, וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דמיירי בחצר שהוא רחב באמצע ורק בפתח נתקצר עד פחות מד&#x27; טפחים דאם הוא שוה בודאי א&quot;צ שום תיקון, וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה כיון) דאז יהא כמקום פטור, אכן הערוה&quot;ש (סע&#x27; ד&#x27;) ס&quot;ל דאפי&#x27; אם כל הרוחב פחות מד&#x27; עדיין צריך תיקון {וצ&quot;ב}, והוסיף החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ע&quot;ג ס&quot;ק ז&#x27;) דלדידן דאין לנו רה&quot;ר דאורייתא נמצאת שהחצר פתוחה לכרמלית והרבה סוברים דאמרינן מצא מין את מינו וכמ&quot;ש לעיל (ס&quot;ס שמ&quot;ה)"	סימן שסג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אפשר להכשיר בפס ב&#x27; או ג&#x27; טפחים?"	"אפשר להכשיר אם הוא עומד מרובה {או עומד כפרוץ} (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן שסג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני צוה&quot;פ בפתח החצר?	"כן, ואפי&#x27; לדעת הרמב&quot;ם דהוי רק מרוח אחד [ואע&quot;פ שהב&quot;י משמע דלפי הרמב&quot;ם לא מהני אפי&#x27; כשהוא רק רוח אחד בשו&quot;ע משמע דחזר בו] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן שסג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מתקנין מבוי שאינו מפולש?	"[מבוי הוא מלשון מבוא העיר (שופטים א&#x27;, כ&quot;ד) וכאן הוא מבוא החצר (ערוה&quot;ש סע&#x27; ה&#x27;)] יכול לתקנו בלחי גבוה י&#x27; טפחים [מרווחים (רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)] אצל הפתח [ואפי&#x27; בפחות מכאצבע (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)]"	סימן שסג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מבוי דסגי בלחי משא&quot;כ חצר צריך פס ד&#x27;?"	"1) כתב הב&quot;י (עמ&#x27; ע&quot;ו) בשם תשובת הרשב&quot;א דכל מקום שמשתמש בה יותר לדירה צריך מחיצות יותר גמורות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)&lt;br&gt;2) עוד ביאר הערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27;) דכל שהוא קרוב להבתים צריך תיקון יותר להתדמות לבתים כדי שלא יראו ההפרש בינם להבתים ויטעו גם ברה&quot;ר"	סימן שסג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר להשתמש 1) בבהמה 2) באדם, ללחי?	"1) כן, ובלבד שיקשרנו באופן שלא ירבץ ולא יתמעט מי&#x27; טפחים 2) כן, וה&quot;נ צריך לקושרו מפני שאינו יודע דעומד שם לשם מחיצה (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;), ומשמע דאם יודע {כגון שהרגיש לאחר זמן, וכמ&quot;ש לעיל סי&#x27; שס&quot;ב סע&#x27; ו&#x27;} תו לא צריך להיות מקושר, אכן הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מתוספת שבת דאפי&#x27; אם נודע לו צריך לקושרו שמא ישכח ויצא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) {והתוספת שבת כתב הציור שהוא יודע כגון שהעמידו מערב שבת (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;), אמנם משעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; שס&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) משמע דלא ברירא ליה אם מותר להודיעו כשמעמידו מערב שבת}, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ו&#x27;) חולק על המג&quot;א וס&quot;ל דמותר להודיעו דדוקא במחיצה של בני אדם צריך שלא בדעת מפני שצריך הרבה אנשים משא&quot;כ בלחי סגי באדם אחד."	סימן שסג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך מהני לחי משהו שיהיה כמחיצה?	"כתבו תוס&#x27; ישנים (עירובין י&quot;ב ע&quot;ב) הא דאגמריה רחמנא למשה לא תפרוץ רובא שמא במחיצה ג&#x27; או ד&#x27; לא אגמריה, וביאר הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ז) לשיטתו דס&quot;ל דמחשבין עומד מרובה בחשבון כל המחיצות ממילא לחי משהו בצד שלישית עושהו עומד מרובה, ע&quot;ש."	סימן שסג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשאר קצת כותל ברוח רביעית לגבי לחי במבוי?	המחבר סותם דמהני אם יש בו שיעור טפח, וכתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ובלבד) דזהו המחבר לשיטתו דס&quot;ל כפשטות רבינו יהונתן דצריך טפח בלחיים בחצר [וכמ&quot;ש הדרכ&quot;מ, דלא כב&quot;י] אבל לפי המקילין לעיל בלחיים בחצר ה&quot;נ יש להקל בלחי למבוי [וכגון שראו דבר זה מבעוד יום], ואע&quot;פ שהלבוש משמע דיש מקום להחמיר במבוי טפי מחצר מ&quot;מ מתוספת שבת ופמ&quot;ג וגר&quot;א מבואר דשניהם שוין 	סימן שסג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלחי שאינו יכול לעמוד ברוח?	"כיון דלחי משום מחיצה לא מהני אם אינו יכול לעמוד ברוח מצויה [אבל ברוח שאינה מצויה לית לן בה, ואפי&#x27; ברוח מצויה דוקא אם מתנדנד הנה והנה בלא הפסק אבל נדנוד מועט לא חיישינן לה (ערוה&quot;ש סע&#x27; ח&#x27;)], והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) אפי&#x27; אם רק מנידו ג&quot;כ פסול, ומ&quot;מ אם העשרה טפחים ראשונים קבועים במסמר לא אכפת לן מה שלמעלה ממנו מתנדנד ברוח (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)"	סימן שסג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הצוה&quot;פ מתנדנד ברוח למעלה מעשרה 1) בקנה ארוך כשיעור הפתח 2) בקנה קצר?	1) כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;א) דלגבי הלחי כשר דלא אכפת לן מה שלמעלה מעשרה מתנדנד ברוח, ולגבי הקנה כשר לפי מש&quot;כ המחה&quot;ש (לעיל ס&quot;ס שס&quot;ב) דהקנה יכול לנדנד ברוח {אולם, לפי המשכנות יעקב יהא פסול, וכאן סתם השעה&quot;צ כהמחה&quot;ש} 2) השעה&quot;צ (שם) מסתפק בזה דהכא א&quot;א לומר דל מה שלמעלה מעשרה שבלחי שהקנה אינו ארוך כ&quot;כ או דלמא החלק המתנדנד נגרר בתר עיקר המחיצה וכשר, ומסיים וצ&quot;ע {ונראה דספיקתו של השעה&quot;צ מיירי דוקא כשחלק המתנדנד הולך באלכסון יותר מ-45 דיגרייס וממילא הוא חלק של הלחי אבל אם הוא הולך פחות מ-45 דיגרייס נעשה חלק מהקנה ויהא כשר לפי המחה&quot;ש}	סימן שסג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הרחיק הלחיים מהכותל?	"איתא בגמ&#x27; עירובין (י&quot;ד ע&quot;ב) שפסול [ותמה רע&quot;א מה נתחדש בסע&#x27; זה יותר מבסע&#x27; י&#x27;, ותי&#x27; המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ד) לאשמועינן דהוא לעיכובא], ויש בזה כמה טעמים:&lt;br&gt;1) רבינו יהונתן וריא&quot;ז ס&quot;ל דפסול משום אתי אוירא דהאי גיסא וכו&#x27;&lt;br&gt;2) תוס&#x27; (עירובין י&#x27; ע&quot;ב) מבואר דפסול אפי&#x27; היכא דלא שייך אתי אוירא וכו&#x27; (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) [דכתב דאם יש פס ג&#x27; אמות רחוק מכותל מבוי ב&#x27; אמות עדיין צריך לחי אחר {וכ&quot;ת דפסול משום דע&quot;י עומד מרובה נעשה לחי של ה&#x27; אמות, א&quot;כ יש עצה לכוין לשם לחי ואז כשר אפי&#x27; יותר מד&#x27; אמות}], וביאר המחה&quot;ש דתוס&#x27; ס&quot;ל דבעינן היכר קצת (וכן משמע מערוה&quot;ש סע&#x27; ט&#x27;), והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) ביאר באופן אחר דהוי מחיצה שהגדיים בוקעים בה [ואע&quot;פ שבקיעת גדיים אינו סתירה לעומד מרובה י&quot;ל דהיינו לגבי מחיצה דהעומד מרובה נעשה כפתח משא&quot;כ בלחי העומד מרובה נעשה כעומד ממש (ע&#x27;&#x27;פ שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג)]"	סימן שסג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בלחי רחב ג&#x27; טפחים ורחוק ממנו ג&#x27; טפחים?"	"לפי הרבינו יהונתן וריא&quot;ז יהא כשר דכאן לא שייך אתי אוירא וכו&#x27; (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;), אבל לפי תוס&#x27; יהא פסול {ולפי הפמ&quot;ג ושעה&quot;צ לכאורה סגי לסתום הג&#x27; טפחים למטה כדי למנוע בקיעת גדיים, ולפי המחה&quot;ש עדיין אינו ניכר}, ולמעשה הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) להחמיר כתוס&#x27;, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&#x27;)"	סימן שסג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בצוה&quot;פ שרחוק מן הכותל 1) ג&#x27; טפחים 2) ד&#x27; טפחים?"	"1) הרבה פוסקים (ריטב&quot;א, תוספת שבת, דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27; בשם או&quot;ז) ס&quot;ל דצוה&quot;פ הוי כמחיצה גמורה וכשר, אבל הבכור שור (מובא בפמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) ס&quot;ל דהוי כמו לחי ואסור {וכפשוטו תלוי במח&#x27; הנ&quot;ל בין הרבינו יהונתן ותוס&#x27;}, והכריעו המקור חיים והחזו&quot;א (סי&#x27; ע&#x27; ס&quot;ק י&quot;ד) דהוי פסול דוקא אם הרחיק משני צדדים אבל אם הרחיק מצד אחד כשר [דצריך להיות מחובר לכותל כדי להחשיבו כצוה&quot;פ] (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז), והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ג) פסק דבשעת הדחק יש להקל [אפי&#x27; אם הרחיק מב&#x27; צדדים] [אמנם, אם בלא&quot;ה יש עומד מרובה על הפרוץ אלא שצריך הצוה&quot;פ משום פרצת עשר סגי בצוה&quot;פ על הרוב הפרצה (משפטיך ליעקב או&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ה, ספר תיקון עירובין פ&quot;ב הע&#x27; מ&quot;א)] 2) החיי&quot;א מחמיר בזה דאפי&#x27; המקילים בג&#x27; טפחים מודו כאן דפסול דהוי כפרצה בראש מבוי, והביה&quot;ל (ד&quot;ה צריך) השיג עליו דלא מיבעיא לפי החולקים על המג&quot;א לקמן (סי&#x27; שס&quot;ה ס&quot;ק ד&#x27;) פשוט דאין זה כפרצה בראש המבוי אלא אפי&#x27; להמג&quot;א יש לחלק דאין זה דומה לראש פרצה, ומ&quot;מ אין נפק&quot;מ כ&quot;כ דראוי להחמיר אפי&#x27; רחוק ג&#x27; טפחים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)"	סימן שסג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור עובי בלחי וצוה&quot;פ?	"הגמ&#x27; כתב דלחי כשר אפי&#x27; כחוט הסרבל, וכתב המרדכי בשם המהר&quot;ם דבעינן כחוט הסרבל דהיינו כעובי אצבע, וביאר התרוה&quot;ד (סי&#x27; ע&quot;ד) דזהו דוקא בלחי אבל אם משתמש בב&#x27; לחיים או בצוה&quot;פ כשר אפי&#x27; בפחות מזה, והשיג עליו הב&quot;י בביאור המהר&quot;ם דאין מקום לחלק בין לחי וצוה&quot;פ ואי ס&quot;ל למהר&quot;ם דבעי כחוט הסרבל ללחי ה&quot;ה לצוה&quot;פ, אכן הב&quot;י חולק על המהר&quot;ם לגמרי וס&quot;ל דאפי&#x27; לחי לא בעי עובי כחוט הסרבל. להלכה, הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) מחמיר כהמהר&quot;ם (ע&quot;פ התרוה&quot;ד) דלחי צריך שיעור, אכן הרמ&quot;א ושאר פוסקים מקילין אפי&#x27; בלחי דסגי בכל שהו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;) ובלבד שיכול לעמוד ברוח מצויה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) [והא דאמרינן דצוה&quot;פ צריך להיות בריא שיוכל להעמיד דלת של קשין היינו כשהוא בפנ&quot;ע אבל סיד שטחוי על הכותל חשיב כבריאה ע&quot;י הכותל (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב)], ולכו&quot;ע צריך בו ממשות ולא סגי בצבע בעלמא (ט&quot;ז שם, מ&quot;ב שם) [ובספר מקור ברוך קטן (ויזיל, ס&quot;ס ז&#x27;) הביא שגדול אחד רצה להחמיר כהמהר&quot;ם שיהיה כעובי אצבע ולא הניחו לו המנהיגים שלא להוציא לעז על הראשונים]"	סימן שסג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שברים תוך ג&#x27; טפחים, האם כשר 1) ללחי 2) לצוה&quot;פ?"	"1) מבואר בגמ&#x27; דאמרינן לבוד בלחי ועל כן כשר באבנים היוצאים מן הגדר זו למעלה מזו תוך ג&#x27; טפחים (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה) 2) הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ט) הביא התוספת שבת שמצדד דלא מהני בצוה&quot;פ דהוי כפתחא שמאי [דלא כהט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ט) דמקיל אפי&#x27; בצוה&quot;פ], והקשה השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ט) לפי התוספת שבת מאי קפריך בגמ&#x27; פשיטא, לימא דקמ&quot;ל דאע&quot;פ דלא מהני בצוה&quot;פ מהני בלחי {וי&quot;ל דלגבי לחי דהוא משום מחיצה פשוט דמהני, והא דלא מהני לצוה&quot;פ היינו משום דהוי כפתחא שמאי}, והמ&quot;ב לקמן (ס&quot;ק קי&quot;ג) סותם להקל כהט&quot;ז ואח&quot;כ הביא דיש מחמירים כתוספת שבת ופמ&quot;ג, ונראה להגרי&quot;א פארכהיימער דאפי&#x27; התוספת שבת מודה דאמרינן לבוד פעם אחת באמצע הלחי אלא דס&quot;ל דאם יש הרבה שברים הוי כפתחא שמאי {וכן מדויק בסמוך דלכו&quot;ע אמרינן לבוד אם הוא תוך ג&#x27; לקרקע}, ושוב מצאתי שהמקור חיים נמי מקיל דליכא פסול פתחא שמאי בצורת הפתח."	סימן שסג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כלבים התחכו על הכתלים והסירו הלחי של סיד?	"אם עכשיו יש בו ג&#x27; טפחים פסול בין ללחי בין לצוה&quot;פ משום בקיעת גדיים (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז) {ש&quot;מ דאע&quot;פ שיש מח&#x27; בצוה&quot;פ אי אמרינן לבוד להתירו היינו דוקא בשברים שברים אבל פעם אחת וכדומה אמרינן לבוד לכו&quot;ע דאין זה כפתחא שמאי וכמ&quot;ש הגריא&quot;פ שליט&quot;א למעלה}, והקשה המאירי (עירובין י&quot;ד) קושיא עצומה מאי שנא מגמ&#x27; שבת (ק&quot;א ע&quot;א) דמבואר דליכא בקיעת גדיים פחות מטפח או חצי טפח, ותי&#x27; דדוקא עמוד מעכב הגדיים ולא לחי, וצ&#x27;&#x27;ב, ור&quot;י באק תי&#x27; דהיינו דוקא אם רוצה להגדיר מכותל והלאה אבל מלפני הכותל ולאחרי הכותל בודאי יש בקיעת גדיים, וממילא הגמ&#x27; שבת מיירי בעמוד רחב ד&#x27; ולמטה רחב ג&#x27; דצריך גוד אסיק לעשות מחיצה ד&#x27; ובזה לא אמרינן בקיעת גדיים שהם מכים לתוך העמוד משא&quot;כ בנד&quot;ד דמיירי בלחי שרוצה להבדיל בין תוך המבוי לחוץ למבוי בודאי איכא בקיעת גדיים, ודו&quot;ק [והאבני נזר (או&quot;ח סי&#x27; רס&quot;ט) הניח זה בקושיא, וע&quot;ע בתיקון עירובין (פ&quot;ב הע&#x27; י&quot;א) ונתיבות שבת (פכ&quot;ב הע&#x27; י&quot;ב)], {ולפי&quot;ז בלחיים של צוה&quot;פ על פני ראש הכותל מהני אפי&#x27; אם הם גבוהים ג&#x27; טפחים}"	סימן שסג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלחי מעצי אשירה?	"כשר אפי&#x27; לכתחילה (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)"	סימן שסג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו פסול משום 1) אסור ליהנות ממנו 2) אין בה שיעור גובה עשרה דכתותי מכתת שיעורא 3) אין בה שיעור עובי לפי המהר&quot;ם דס&quot;ל דבעי כחוט הסרבל?	"1) אינו נהנה ממנו ממש אלא דעל ידה מותר לטלטל (בית מאיר, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט), והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;א) תי&#x27; דהוא הנאת המצוה ומצוה לאו ליהנות ניתנו {דא&quot;צ מחיצה אלא למנוע איסור שבת, אבל נראה דעדיין אנו צריכין לטעמא של הבית מאיר דאי משום מצות לאו ליהנות לחוד עדיין הוא מאוס ואינו לכתחילה [וכמ&quot;ש בשופר ולולב], קמ&quot;ל הבית מאיר דאינו נהנה ממנו ממש ומותר לכתחילה} 2) תירצו תוס&#x27; (עירובין פ&#x27; ע&quot;ב) דכיון שיכול לעשות קו דק מאד לא החמירו חכמים בשיעורא זוטא כי האי א&quot;נ תי&#x27; רבינו אברהם דאפי&#x27; לאחר שנשרפה חשיב לחי אם מדבקו לכותל [ונפק&quot;מ בין התירוצים אם קנה שעל גביהם בצוה&quot;פ יכול להיות מעצי אשירה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה), וע&quot;ע בביה&quot;ל (לקמן סע&#x27; ט&quot;ז, ד&quot;ה ולפיכך) דלפי רע&quot;א אפי&#x27; לרבינו אברהם כשר לצוה&quot;פ] 3) תי&#x27; הב&quot;י דצריך עובי רק שיהא ראוי להעמיד בו שום דבר ואינו מדין שיעור א&quot;נ כמ&quot;ש רבינו אברהם בגובה דאפשר לגבל האפר ולעשותו עמוד"	סימן שסג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש ב&#x27; מחיצות ועשה לחי של אשרה בצד שלישית?"	"הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) מסתפק אם כתותי מכתת שיעורא הוא דין דאורייתא או דין דרבנן, ונפק&quot;מ בכה&quot;ג אם חייב אם זורק לתוכו מרה&quot;ר (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ד) {דמדאורייתא בעי שיעור גובה ושייך בגוויה כתותי מכתת שיעורא}"	סימן שסג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלחי שנראה מבחוץ ושוה מבפנים?	"קיי&quot;ל כמ&quot;ד דהוי לחי, ויש ג&#x27; פירושים בנראה מבחוץ, א&#x27; נראה מבחוץ כנגד חלל המבוי [כגון שהוסיף על הכותל לשפת עובי הכותל החיצון], ב&#x27; נראה מבחוץ כשהוא עומד מעט חוץ מחלל המבוי [כגון שהוסיף על הכותל לשפת עובי הכותל הפנימי], ג&#x27; נראה מבחוץ כשהוא עומד חוץ למבוי אצל אמצע המבוי [כגון שהוסיף בליטה על ראש הכותל מבחוץ כתמונת אות &quot;ת&quot;], ותוס&#x27; פירשו כציור א&#x27;, ויש מח&#x27; בין הב&quot;י וב&quot;ח בדעת רש&quot;י שהב&quot;ח פי&#x27; כציור ב&#x27; והב&quot;י פי&#x27; דרש&quot;י מקיל אפי&#x27; כציור ג&#x27;, ולהלכה השו&quot;ע אינו מקיל יותר מציור א&#x27; וכדעת תוס&#x27;, אמנם לכו&quot;ע מהני כציור ג&#x27; [תמונת &quot;ת&quot;] בחצר גדולה אצל חצר קטנה דמגו דמועיל להתיר הגדולה גם מתיר הקטנה (תוס&#x27; עירובין כ&quot;ד ע&quot;ב, ותורב&quot;פ שם, מהרש&quot;א עירובין ט&#x27; ע&quot;ב, מ&quot;ב לקמן סי&#x27; שס&quot;ה ס&quot;ק כ&quot;ד)"	סימן שסג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי לתקן הלחי לכתחילה?	"כתב הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ב) לכתחילה יש להעמיד הלחי שיתראה כלחי בין להעומדים בפנים ובין להעומדים בחוץ מפני הרואין"	סימן שסג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בלחי שגובהו ז&#x27; טפחים ומשהו?"	"כשר אם העמידו תוך ג&#x27; טפחים לקרקע"	סימן שסג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלחי העומד מאליו?	"קיי&quot;ל כאביי ביע&quot;ל קג&quot;ם דלחי העומד מאליו הוי לחי דס&quot;ל דלחי משום מחיצה ומחיצה העומד מאליו הוי מחיצה [דלא כר&quot;ת דס&quot;ל דאות &quot;ל&quot; קאי על דם לידה], אמנם אפי&#x27; לאביי צריך להיות דסמך עליו מבעוד יום [ולא מהני מה שהוא עצמו עשאו הלחי (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ח)] "	סימן שסג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה שם לחי אחר כשנפל לחי הראשון בשבת?	"כיון שלא סמך על לחי זה מבעוד יום אינו מותר לטלטל בו [ומצדד התוספת שבת דהיינו דוקא אם השני עלה מאליו ועשה הראשון להדיא אבל אם שניהם עלו מאליהם מצי למימר דסמך על שניהם מעיקרא ועדיין נשאר לחי אחד (נתיבות שבת פכ&quot;ב הע&#x27; כ&quot;ד)], אבל אם הועמד הלחי לשם לחי מהני אפי&#x27; אם לא סמך עליו (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל בשם הגאו&quot;י)"	סימן שסג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא סמך עליו בהדיא אבל לא היה שם לחי אחר?	"כתב הרמ&quot;א בשם הגהות האשר&quot;י כיון דליכא לחי אחר הוי כאילו סמך עליו מבעוד יום, ודייק המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דאם בפירוש לא סמך עליו כגון שלא טלטל בשבת שלפני זה ע&quot;י לחי זה הוי כאילו לא סמך עליו ואסור בשבת זו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט)"	סימן שסג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בכותל 2) בצוה&quot;פ, שלא סמך עליו מאתמול?	"1) פשוט דהוי מחיצה ומותר לטלטל בו (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל), וכן הוא מפורש לעיל (סי&#x27; שס&quot;ב סע&#x27; ג&#x27;) 2) הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;) מסתפק אם מותר לטלטל בו בשבת, וכן החמיר המ&quot;ב לקמן (ס&quot;ק קי&quot;ג) דצריך לסמוך עליו מבעוד יום [אכן, התוספת שבת ובית מאיר וחזו&quot;א (סי&#x27; ע&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, סי&#x27; ע&#x27; ס&quot;ק כ&quot;ה) ס&quot;ל דא&quot;צ לסמוך עליו מבעוד יום], ופשוט להביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) דאם מתחילה נעשה לשם צוה&quot;פ מהני אפי&#x27; אם לא סמך עליו דכתב הגאו&quot;י דאפי&#x27; לחי שנעשה מתחילה לשם לחי מהני אפי&#x27; אם לא סמך עליו מבעוד יום"	סימן שסג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בשבת נפל 1) כותל 2) צוה&quot;פ, ונשאר לחי במקומו?	"1) רע&quot;א (בהגהות על שו&quot;ע, ושו&quot;ת סי&#x27; ל&quot;ה) מסתפק אם נחשב כסמך עליו מבעוד יום, והתוספת שבת והבית מאיר ס&quot;ל דלא מהני, וכן נקט הביה&quot;ל לעיל (סע&#x27; ד&#x27;) 2) ה&quot;נ מסתפק רע&quot;א (שו&quot;ת סי&#x27; ל&quot;ה), והכא מצדד התוספת שבת דמהני שהרי מתחילה סמך עליו נמי להיות לחי לצוה&quot;פ, ואם נשארו שני לחיים בודאי יש להקל דרע&quot;א הביא ראיה מחצר גדולה שנפרצה בשבת דמותר לטלטל בה, ש&quot;מ דגיפופי מהני אע&quot;פ שלא סמך עליהם וה&quot;נ יש ב&#x27; לחיים ויהא מותר, וכן נקטו הבית מאיר ותוספת שבת והחזו&quot;א (סי&#x27; ס&quot;ה ס&quot;ק מ&quot;ח, סי&#x27; ע&#x27; ס&quot;ק א&#x27;), וכן הוא מפורש במ&quot;ב לקמן (ס&quot;ק קי&quot;א)"	סימן שסג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בלחי של ד&#x27; אמות שעומד כנגד רוחב המבוי?"	"הוי ככותל מבוי ואינו ניכר שהוא ללחי [ואע&quot;פ שלחי משום מחיצה מ&quot;מ היכר קצת בעינן (תוס&#x27; ה&#x27; ע&quot;ב, מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;)] אלא אם העמידו לשם לחי דאז יש קול ואיכא הכירא [ואז כשר אפי&#x27; יותר מד&#x27; אמות (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג)], ודוקא שהעמידוהו לשם לחי ולא סגי במה שסומך עליו מבעוד יום [דלא כב&quot;י] (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ד&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן שסג סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יכול לתקנו?	יעמיד לחי ברוח שכנגדו א&quot;נ יעמיד לחי דק או עב אצלו כדי שיהא ניכר שהוא לשם לחי [והב&quot;י הביא מרש&quot;י עוד עצה לעשותו יותר גבוה או נמוך, אבל אינו מובא להלכה בשאר הפוסקים, וביאר הב&quot;ח דאורחא דמילתא נקט א&quot;נ אינו ניכר כ&quot;כ השינוי]	סימן שסג סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם רוחב המבוי רק ח&#x27; אמות?"	"מבואר בגמ&#x27; (ה&#x27; ע&quot;ב) דמותר ממ&quot;נ אם הוא יותר מד&#x27; אמות מותר משום עומד מרובה ואם הוא פחות מד&#x27; אמות הוי לחי ואם הוא ד&#x27; אמות מצומצמות הוי פרוץ כעומד ואפי&#x27; אם יש צד דהפתח יותר מח&#x27; אמות מ&quot;מ ספק דדבריהם להקל (תוס&#x27; שם)"	סימן שסג סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בפס של חצר שארכו ד&#x27; אמות?"	"תוס&#x27; (עירובין ה&#x27; ע&quot;ב) כתבו דלרש&quot;י פסול ולפי תוס&#x27; כשר, ופסק רע&quot;א (לעיל סע&#x27; ב&#x27;) כתוס&#x27; דכשר"	סימן שסג סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בלחי של ד&#x27; אמות שמושך לאורך המבוי?"	"אינו לחי אפי&#x27; אם העמידו לשם לחי [דהכא מיחזי כמוסיף עוד על הכותל (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח)]"	סימן שסג סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יכול לתקנו?	"יעשהו נראה מבחוץ, ואז יהא מותר לטלטל עד חודו הפנימי [ואע&quot;פ דקיי&quot;ל לעיל (סי&#x27; שמ&quot;ה סע&#x27; ד&#x27;) דבין לחיים מותר היינו כשנמשך כותלי המבוי עד סוף הלחי אבל כאן מיירי כשכותל בצד השני קצר ואינו כנגד הלחי (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו)]"	סימן שסג סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם רצפו הרבה לחיים תוך ג&#x27; טפחים?"	"כתב ההגהות אשר&quot;י דה&quot;נ מצטרפין לד&#x27; אמות ואינו כשר ללחי [ומכאן ראיה דאמרינן לבוד להחמיר, עי&#x27; עמק ברכה בסוכה], אלא צריך לתקנו ולהכניסו מעט לתוך המבוי כדי שיהא חודו נראה מבחוץ ושוה מבפנים (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז) {ונראה דאפי&#x27; אם מכוין לשם לחי לא מהני אע&quot;פ שהוא בתוך חלל המבוי וממעט רחבו במשהו, ועדיין יש לעיין בזה}"	סימן שסג סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יכול להתיר מבוי ע&quot;י קורה?	"צריך להניח הקורה ע&quot;ג כותלי המבוי אבל אם נעץ ב&#x27; יתדות לתוך כותלי המבוי מבחוץ והניח הקורה עליהם פסול דקיי&quot;ל כרבא דבעינן הקורה ע&quot;ג המבוי [אפי&#x27; למ&quot;ד חוד פנימי יורד וסותם] כדי שיהא ניכר שהוא בא להכשיר המבוי משא&quot;כ לחי יכול להיות חוץ לחלל המבוי (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א)"	סימן שסג סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נעץ ב&#x27; יתדות על הארץ בפתח המבוי והניח קורה על גביהם?"	"האחרונים כתבו דכשר משום לחי (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב), ותמה השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ז) דתיפוק ליה דכשר משום צוה&quot;פ [ומכאן מבואר לכל הפחות דמהני צוה&quot;פ כשנראה מבחוץ, ודלא כהחזו&quot;א, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל]"	סימן שסג סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הניח הקורה בחלל המבוי?	מהני, דא&quot;צ להניחה ע&quot;ג כותלי המבוי בדוקא (ביה&quot;ל ד&quot;ה על)	סימן שסג סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקורה הנעשית מאליה?	"אינו קורה, ואפי&#x27; אם סמך עליו מערב שבת [דשאני לחי שהוא משום מחיצה משא&quot;כ קורה הוי משום היכר ואם לא הניחה לשם כך ליכא היכר (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד)]"	סימן שסג סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הקורה רחב ד&#x27;?"	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו) מצדד דאפ&quot;ה לא מהני כשהיה מאליה [והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ט) ס&quot;ל דמהני כשהיא מאליה], אמנם כשהוא ראוי לקבל מעזיבה מצדד הביה&quot;ל (ד&quot;ה פסולה) דמהני משום פי תקרה, ומסיים וצ&quot;ע [ותי&#x27; הדעת תורה למהרש&quot;ם דיכול לאוקמיה בקורה עגולה דלא שייך בו פי תקרה]"	סימן שסג סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקורה מעצי אשירה?	"יש בזה מח&#x27; אמוראים, והראב&quot;ד פסק כמאן דמכשיר אבל שאר ראשונים פוסקים כמאן דפוסל כיון דבעי שיעור טפח אמרינן כיתותי מכתת שיעוריה [וה&quot;ה דפסול פס ד&#x27; או טפח מכאן וטפח מכאן דכתותי מכתת שיעוריה (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו) {וש&quot;מ דס&quot;ל דצריך טפח דוקא ולא סגי במשהו, וכ&quot;כ הביה&quot;ל לעיל (סע&#x27; ב&#x27; ד&quot;ה טפח) דלכתחילה נכון להחמיר בטפח}]"	סימן שסג סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא אמרינן דהוי כאילו ביטלו ע&quot;י הקציצה?	"מבואר ביו&quot;ד (סי&#x27; קמ&quot;ו סע&#x27; ו&#x27;) דאשירה שנקצץ ע&quot;י עכו&quot;ם הוי ביטול, והכא מיירי כגון שנעבדה ע&quot;י ישראל א&quot;נ נעבדה ע&quot;י עכו&quot;ם ונקצץ ע&quot;י ישראל או נפלה מאליה (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;א)"	סימן שסג סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בע&quot;ז של גוי 1) שנתנה במתנה לישראל 2) שישראל שאלה או שומרה 3) שישראל גזלה?	"1) הוי ע&quot;ז של ישראל ואין לה ביטול וממילא כתותי מכתת שיעוריה (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ב) 2) נחשב כע&quot;ז של עכו&quot;ם ויש לה ביטול [אע&quot;פ שהישראל מחויב באחריות], ואע&quot;פ שהרמ&quot;א (לקמן סי&#x27; תקפ&quot;ו סע&#x27; ג&#x27;) חושש לשיטת ר&quot;ת דס&quot;ל דע&quot;ז של עכו&quot;ם ביד ישראל אסור קודם שיתבטל מ&quot;מ קיי&quot;ל כרוב הפוסקים דכל זמן שאפשר לבטלה לא אמרינן כתותי מכתת שיעוריה, ובפרט דכאן יש לצרף שיטת הראב&quot;ד דס&quot;ל דקורה של אשירה כשרה [והמחבר לא הזכיר זה מפני שלא שכיח לעכו&quot;ם להשאיל לישראל עצו שנעשה בקביעות לתיקון עירוב] (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ב - מ&quot;ג) 3) יש בזה מח&#x27; אחרונים לקמן (סי&#x27; תקפ&quot;ו סע&#x27; ג&#x27;), לפי המג&quot;א שם תו אין לה ביטול כיון דאחריות עליו ולפי הט&quot;ז יש לה ביטול (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ב)"	סימן שסג סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בעצי אשירה אם היא רחבה ד&#x27; טפחים?"	"כתב רע&quot;א דתלוי בב&#x27; מהלכים בתוס&#x27; (עירובין פ&#x27; ע&quot;ב) בענין לחי דלפי&#x27; א&#x27; דוקא בלחי דעוביו משהו כשר ולא בקורה דצריך שיעור אבל לרבינו אברהם דהוי כאילו נשרף זהו דוקא בקורה שצריכה להיות ראוי לקבל אריח אבל כשהיא רחבה ד&#x27; א&quot;צ לקבל אריח ויהא כשרה, אכן הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) כתב בצוה&quot;פ לא מהני קנה שעל גביהם מעצי אשירה לרבינו אברהם דאינו יכול להדביקה לכותל, וה&quot;נ הקורה של אשירה אינו יכול להתקיים באויר ויהא פסול (ביה&quot;ל ד&quot;ה ולפיכך) "	סימן שסג סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור קורה 1) אם יכול לקבל אריח 2) אם אינו יכול לקבל אריח?	"1) עביה כל שהו ורחבה טפח 2) עביה כל שהו ורחבה ד&#x27; טפחים"	סימן שסג סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך להיות ראוי לקבל אריח?	"1) רש&quot;י (י&quot;ג ע&quot;ב) ורבינו יהונתן פירשו כדי שיהא ניכר לכל שלקביעות בנין בא [והקילו בכדי קבלת אריח שהיא הבנין היותר פחות כדאשכחן בריש ב&quot;ב (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ט)]&lt;br&gt;2) רש&quot;י (ג&#x27; ע&quot;א) ורבינו חננאל פירשו כדי שלא תהיה קורה הניטלת ברוח"	סימן שסג סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בקורה שרחבה ד&#x27; טפחים אבל ניטלת ברוח?"	"לפי רש&quot;י (ג&#x27; ע&quot;א) ור&quot;ח פשוט דכשר, אבל לפי רש&quot;י (י&quot;ג ע&quot;ב) ורבינו יהונתן יש לעיין אם הוא כשר אם ניטלת ברוח (ביה&quot;ל ד&quot;ה חזקה) {וצ&quot;ב קצת דמה חשיבות יש לדבר הניטלת ברוח}"	סימן שסג סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה אריחים צריכה הקורה להיות ראוי לקבל?	"מסתימת הבבלי משמע דסגי אם ראוי לקבל אריח אחד, אבל בירושלמי יש מח&#x27; אמוראים אם צריך להיות ראוי לקבל דימוס של אריחים לארכן או לרחבן [כ&#x27; או מ&#x27; לקורה בת עשר], והב&quot;י הביא ממגיד משנה וראב&quot;ד דצריך להיות ראוי לקבל לארכן [כ&#x27; אריחים] אבל מוסיף הרשב&quot;א דבאמת סגי בי&quot;ח אריחים דסגי בקורה בת ט&#x27; אמות ויהא לבוד לשני הצדדים [ופשוט דה&quot;ה בקורה שפחות מזה דלעולם יכול למעט ג&#x27; טפחים מכל צד, אבל לא אמרינן עוד לבודים באמצע (רשב&quot;א עבוה&quot;ק ש&quot;א סי&#x27; ה&#x27;, חזו&quot;א סי&#x27; ע&quot;ו ס&quot;ק ה&#x27;)], ואע&quot;פ שהבבלי משמע דסגי באריח אחד, מ&quot;מ המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) ומ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ט) פסקו דצריך להיות ראוי לקבל דימוס של אריחים [דהיינו י&quot;ח אריחים בפתח של י&#x27; אמות] {וכן מבואר לקמן (סע&#x27; כ&quot;א) דאמרינן לבוד, אבל צ&quot;ע מסע&#x27; כ&quot;ב דיש אומרים דאין אומרים לבוד, וי&quot;ל דהיש אומרים ס&quot;ל דאין אומרים לבוד לרחבו ששייך לכל האריחים אבל כאן מיירי לארכו, וצ&quot;ב}"	סימן שסג סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחבילה של קש וקנים?	"כתב הב&quot;י דכיון שרוב קש וקנים אינם ראוים לקבל אריח פסול משום לא פלוג, אכן הריטב&quot;א וגר&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ט) ס&quot;ל דכשר (ביה&quot;ל ד&quot;ה רק), והט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;א) כתב דפסול משום דקש וקנים נתמעכו ואפשר שיגיע למקום פסול (וכ&quot;כ ערוה&quot;ש סע&#x27; כ&#x27;)"	סימן שסג סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיעור חוזק של המעמידים?	"יש מח&#x27; אמוראים אם צריכים להיות ראוי לקבל הקורה וגם האריח [או אריחים] או די אם יכולים לקבל הקורה לחוד, והרא&quot;ש בשם המהר&quot;ם מקיל והרמב&quot;ם מחמיר, והמחבר הביא השני דעות י&quot;א וי&quot;א [ומשמע דס&quot;ל דהעיקר כדעת המקילים וכמו שמשמע מב&quot;י], והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ב) דנכון להחמיר, וביאר בשעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;ד) אע&quot;פ שיש הרבה ראשונים שמקילים מ&quot;מ הראשונים המחמירים מרובים {מכאן משמע בי&quot;א וי&quot;א דלא אזלינן בתר הכלל דהעיקר כדעה שניה (כמ&quot;ש הביה&quot;ל סי&#x27; תרכ&quot;ו סע&#x27; א&#x27;) וגם לא אזלינן בתר המיקל באיסורי דרבנן (כמ&quot;ש המ&quot;ב לעיל סי&#x27; של&quot;ד ס&quot;ק כ&quot;ט) אלא צריך לדון כל ציור וציור בפנ&quot;ע}"	סימן שסג סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המידות של המעמידים?	"צריכים להיות פחותים מג&#x27; טפחים אורך [דאל&quot;ה הקורה רחוק מאד מסוף המבוי], ומיירי כשאינם רחבים טפח [דאם הם רחבים טפח נחשבים כהמשך מקורה (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&#x27;)]"	סימן שסג סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקורה עגולה?	"תנן במתני&#x27; (י&quot;ג ע&quot;ב) דכשרה, ורש&quot;י פי&#x27; דקאי כר&#x27; יהודה דאמרינן רואין, אבל קיי&quot;ל כהרא&quot;ש דס&quot;ל דקאי אפי&#x27; כרבנן דבעלמא לית להו רואין"	סימן שסג סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור עיגול?	"צריך להיות ג&#x27; טפחים בהקיפה כדי שיהא רחבה טפח {ושמעתי מהגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א דיכול לסמוך על חז&quot;ל כל זמן שאינו רואה בעיניו שאינו כן, ממילא אם מודד שהיא ג&#x27; טפחים בהיקף כשרה [וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ב) דזה גופה ילפינן מים של שלמה דזהו מדות התורה, וכ&quot;כ השעה&quot;צ (לקמן סי&#x27; שע&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) ע&quot;פ הרמב&quot;ם בפיה&quot;מ], אבל אם מודד רחבה ממש ורואה שאינו טפח אינו יכול להשתמש בה, אמנם ממ&quot;ב לקמן (סי&#x27; שע&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) משמע דיכול לסמוך על שיעורי חז&quot;ל אפי&#x27; כשמודד ורואה שאינו כן דהתם מיירי בחלון דבקל יכול למדוד}"	סימן שסג סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הקורה נתעקמה 1) חוץ למקום הכשר מבוי [חוץ למבוי או למעלה מעשרים או למטה מי&#x27;] 2) בתוך המבוי?"	"1) כתב הרא&quot;ש דאפי&#x27; הרבנן מודו דאמרינן רואין כל שאילו ינטל העקמימות ואין בין זה לזה ג&#x27; טפחים הוי כשירה מטעם לבוד {והא דאיצטריך למימר רואין כדי שיאמר לבוד ולא סגי בלבוד לחוד י&quot;ל ע&quot;פ היסוד לעיל (סי&#x27; שנ&quot;ח) דאין אומרים לבוד לשנותו מצורתו [אלא דצ&quot;ב למה לא אמרינן בעלמא רואין תחילה ואח&quot;כ לבוד]} 2) מסתימת הפוסקים משמע דהיא כשירה אפי&#x27; בעקמימות יותר מג&#x27; טפחים, אבל הגאו&quot;י ואבן העוזר מפקפקין בזה (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ו)"	סימן שסג סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הקורה לא הגיעה לכותל המבוי?	"כל זמן שמגיע תוך ג&#x27; טפחים לכותל הוי לבוד וכשר, ואפי&#x27; אם אינה מגיע לשני הצדדים נמי כשר דאמרינן לבוד בכל צד (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ז)"	סימן שסג סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש ב&#x27; קורות סמוכות להדדי וכל אחד אינו יכול לקבל אריח?"	"כמעט כל הראשונים ס&quot;ל דצריכים להיות טפח סך הכל אלא שנחלקו בשיעור אויר ביניהם, הרמב&quot;ם ס&quot;ל דדי בפחות מג&#x27; טפחים [דאמרינן לבוד], והטור ס&quot;ל דאינו יכול להיות יותר מטפח [דהשתא ראוי לקבל אריח שמניח כאצבע על קורה זו וכאצבע על קורה זו], והגהות מיימוניות ס&quot;ל דצריכים להיות נוגעות ממש [אכן, יש צד בריטב&quot;א ורשב&quot;א דבמרחק טפח א&quot;צ שיעור רוחב טפח אלא האויר שביניהם מצטרף לזה {וק&quot;ק דא&quot;כ יהא מותר באויר 1.4 טפחים דומיא דרשב&quot;ג דס&quot;ל דמותר באויר 2.9 טפחים דפליגי אם צריך כדי לקבל אריח לרחבו או לארכו}] (ב&quot;י, ביה&quot;ל ד&quot;ה שצריך), ולהלכה השו&quot;ע סותם כשיטת הרמב&quot;ם ואח&quot;כ הביא הטור בי&quot;א, והב&quot;ח מחמיר כהגהות מיימוניות, ומביה&quot;ל (ד&quot;ה שצריך) משמע דהוא מצדד כהטור"	סימן שסג סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי הטור, מה הדין אם כל קורה רחוב ג&#x27; רבעי טפח והם מרוחקים ב&#x27; ומחצה טפחים?"	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ח) דאינו כשר, ואע&quot;פ שע&quot;י לבוד יהיה ד&#x27; טפחים ואמרינן לעיל דקורה של ד&#x27; טפחים א&quot;צ כדי לקבל אריח מ&quot;מ צריך להיות ראוי להניח אריח עליהם וכאן הרי הוא מניח אריח באויר, ועוד כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה בתוך) דהא דמהני קורה של ד&#x27; טפחים היינו משום דהוי היכר מעלייתא וליכא היכר ע&quot;י לבוד [ולפי&quot;ז אם כל אחד רחב ב&#x27; טפחים ואינם יכולים לקבל אריח ויש אויר פחות מג&#x27; טפחים ביניהם כשר אפי&#x27; אם אחד גבוה מחבירו (חזו&quot;א סי&#x27; ע&quot;ו ס&quot;ק ד&#x27;) {ולכאורה זהו רק לפי סברת הביה&quot;ל אבל לפי סברת המג&quot;א עדיין לא מהני}]"	סימן שסג סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשתי קורות אחת למעלה ואחת למטה?	"איתא בגמ&#x27; סוכה (כ&quot;ב ע&#x27;&#x27;א) דרבא ס&quot;ל דלא אמרינן חבוט רמי אלא בדבר שרחבו טפח וכאן מיירי שכל קורה הוי פחות מטפח ולפיכך כתב הרמב&quot;ם דאינו כשר אלא אם הם תוך ג&#x27; טפחים להדדי [ויש צד בב&quot;י דדוקא לגבי סוכה דצריך אהל אמרינן דצריך רוחב טפח ולא בעירוב דהוא להיכר בעלמא, אבל בשו&quot;ע פסק דאינו יכול להיות רחוק ג&#x27; טפחים בין במשך בין בגובה] {ואע&quot;פ שמשמע ממ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;ו) דסגי אם היא תוך ג&#x27; בגובה ותוך ג&#x27; במשך אע&quot;פ שבאלכסון הוא יותר מג&#x27; טפחים מ&quot;מ מבואר ברשב&quot;א (עירובין ט&#x27; ע&quot;א) דא&quot;א לומר לבוד ב&#x27; פעמים כזה ועל כרחך דברי המ&quot;ב לאו בדוקא וצ&quot;ל תוך ג&#x27; טפחים אפי&#x27; באלכסון (ר&quot;י באק)}, ואח&quot;כ הביא ויש פוסלים, וכפשוטו זהו שיטת הרא&quot;ש בשם מהר&quot;ם דביאר הב&quot;י דלית להו רואין [דס&quot;ל דצריך להיות ראוי לקבל אריח בפועל ואינו כשר אפי&#x27; אם הם גבוהים זה מזה רק טפח אחד (עולת שבת, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ז), וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ו)], והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ט) ביאר שיטה זו דהם סברי כהטור לעיל (סע&#x27; כ&quot;ב) דצריך להיות תוך טפח מהדדי, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;ז) בשם הא&quot;ר דיש להחמיר כשיטה זו דלעולם אינו כשר אם אחד למעלה ואחד למטה [אבל אינו מבואר מהא&quot;ר אם ס&quot;ל כהטור לגבי המח&#x27; לעיל (סע&#x27; כ&quot;ב), אבל כבר כתבנו דמשמע מביה&quot;ל לעיל דמצדד להחמיר כהטור]"	סימן שסג סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם פירס מחצלת ע&quot;ג הקורה, למה לא מהני מדין 1) מחיצה 2) קורה?	"1) הוי למעלה מקרקע ג&#x27; טפחים וגדיים בוקעים בו [והיינו אפי&#x27; אם אינו נד ברוח] 2) אם היא תוך י&#x27; טפחים לקרקע פשוט דפסול משום קורה (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ב) [והא דמשמע מהמחבר דקורה כשרה למטה מעשרה, יש מגיהים דבריו, והמג&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;) מיישבה דה&quot;ק אם הקורה נמשכת יותר מי&#x27; טפחים ממקום שהתחיל, אבל לעולם מיירי כשהיא למעלה מי&#x27; טפחים מהקרקע, והט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ג) רוצה להכשירה כשהיא למטה מי&#x27; טפחים אבל הערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ט - ל&#x27;) דחה דבריו], ואם היא למעלה מי&#x27; טפחים אינו פשוט כ&quot;כ למה לא נחשב כקורה אבל כתב הריטב&quot;א דאינו ניכר שהיא קורה א&quot;נ אינה בריאה לקבל אריח {וצ&quot;ב דהרי הקורה בריאה וא&quot;כ למה לא מצי הקורה לחזק המחצלת וכמ&quot;ש שהכותל מחזק הסיד בלחי שיהא ראוי לקבל דלת של קשין (שעה&quot;צ לעיל ס&quot;ק כ&quot;ב)}"	סימן שסג סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בקורה שהיא רחבה י&#x27; טפחים?"	"הרשב&quot;א כתב דפסול, והשיג עליו הרא&quot;ש דכשר, ויש מתרצים הרשב&quot;א דהוא מיירי כשהיא תוך י&#x27; טפחים לקרקע אבל לעולם קורה רחבה י&#x27; טפחים כשר לכו&quot;ע"	סימן שסג סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נעץ ב&#x27; יתדות עקומות על שני כותלי המבוי ונתן קורה עליהם?"	"מבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק פ&quot;ג) דמיירי ביתדות שהולכים באלכסון [ודלא כקה&quot;י (סי&#x27; ב&#x27;) דפי&#x27; כמין גא&quot;ם] ואם ליכא ג&#x27; טפחים בגובה וברוחב אמרינן חבוט רמי להורידה ואח&quot;כ אמרינן לבוד לכותלי המבוי {ואע&quot;פ דמבואר ברש&quot;י (עירובין ח&#x27; ע&quot;ב) דלא אמרינן לבוד לפי תקרה דקורה י&quot;ל דהיינו פי תקרה דאינו אלא פתח אבל כאן מיירי בחבוט רמי והוי כאילו הוא בעין ושפיר אמרינן לבוד לה, ועי&#x27; מש&quot;כ בחידושים בעירובין, ולפי&quot;ז אמרינן לבוד ללבוד דהוי נמי כאילו הוא בעין, אבל יתכן לומר דדוקא לחבוט רמי אמרינן לבוד דבחבוט רמי אינו ממשיך להוסיף עוד ממשות אלא זז החפץ ממקום למקום וא&quot;כ הוא ממשות ממש, ועי&#x27; מש&quot;כ בסמוך}, אבל אם הם רחוקים יותר מג&#x27; טפחים לא אמרינן חבוט או לבוד [ואע&quot;פ דבעלמא ברוחב טפח אמרינן חבוט אפי&#x27; יותר מג&#x27; טפחים הכא שאני דבעינן קורה ע&quot;ג המבוי (תוס&#x27; עירובין ט&#x27; ע&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ח)]"	סימן שסג סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היתדות רחבן טפח?	"אפי&#x27; אם רחוקים יותר מג&#x27; טפחים כשרה דנעשו כחלק של הקורה (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ה) {ונראה דהיינו דוקא אם היתדות הולכים פחות מ-45 דיגרייס}"	סימן שסג סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יתדות נוטין חוץ למבוי?	לא מהני לומר חבוט דהרי הקורה חוץ למבוי (ביה&quot;ל ד&quot;ה ועקמימותה)	סימן שסג סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים תרי הלכתות בבת אחת?	"רע&quot;א (סי&#x27; י&quot;ב) מדייק מכאן דאין אומרים ב&#x27; הלכתות ולכן צריך הקורה להיות תוך ג&#x27; טפחים בגובה, ותמה עליו החזו&quot;א הרי אפי&#x27; כשהוא תוך ג&#x27; טפחים בגובה צריך חבוט רמי [והא דאיצטריך ליה להיות תוך ג&#x27; כבר תרצו תוס&#x27; כדי שיהא ניכר שהוא ע&quot;ג הכותל], ועי&#x27; בקה&quot;י (עירבין סי&#x27; ב&#x27;) דמיישב רע&quot;א דס&quot;ל דמיירי כשהוא תוך ג&#x27; טפחים אפי&#x27; באלכסון, ועיי&quot;ש למה צריך עוד דין דחבוט רמי, מ&quot;מ להלכה הפשטות הוא כהחזו&quot;א וש&quot;מ דאמרינן חבוט רמי ואח&quot;כ לבוד {וכמ&quot;ש למעלה דחבוט רמי הוי כאילו יש ממשות למטה, והא דכתב הר&quot;ן בסוכה דלא אמרינן גוד אסיק ודופן עקומה י&quot;ל דאע&quot;פ דהפשטות הוא דגוד אסיק הוי כמו גוד אחית ומצינו שיש בקיעת גדיים בגוד אחית ש&quot;מ דהוא כמחיצה ולא כפתח מ&quot;מ לא אמרינן דופן עקומה לגוד אסיק דהוי כהמשך של מחיצה ואינו ממשות ממש משא&quot;כ חבוט רמי הוי הזזת החפץ ממש ועל כן אמרינן לה לבוד, ועדיין צריך לעיין בזה יותר}"	סימן שסג סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם משערין באמות מצומצמות או מרווחות?	"הרמב&quot;ם (רז&quot;ה, רא&quot;ש, טור, ושו&quot;ע) ס&quot;ל דלעולם אזלינן לחומרא, והיינו אם הוא שיעור minimum משערין מרווחות, ואם הוא שיעור maximum משערין מצומצמות, וביאר התוספת שבת דאפי&#x27; באיסורי דרבנן אזלינן לחומרא דהוי כמו ספק בחסרון ידיעה, ומ&quot;מ כתב הפמ&quot;ג דמצטרפין עוד ספק להקל (ביה&quot;ל ד&quot;ה מרווחים), והרשב&quot;א וריטב&quot;א ס&quot;ל דכל אמות דכלאים מרווחות דרובן לחומרא וכל אמות דסוכה ומבוי מצומצמות דרובן לחומרא [ותמה הביה&quot;ל למה שיטת הרשב&quot;א אינו מוזכר בפוסקים]"	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מדידות אלו משום ספק או משום ודאי?	"רע&quot;א מאריך בזה וס&quot;ל דהוא משום ספק וממילא מקיל באופן של ממ&quot;נ, אבל הערוה&quot;ש (סע&#x27; ל&quot;ד - ל&quot;ה) מאריך לבאר דשניהם דין תורה ולא ניתנה תורה למלאכי השרת ויש מקום ליחיד להקל כפי רצונו אבל בדבר שנוגע לרבים צריך לקבוע אם הוא מצומצמות או מרווחות, ע&quot;ש."	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק ביניהם?	כתב הרשב&quot;א דמרווחות הוי כחצי אצבע לאמה יותר ממצומצמות (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ט)	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד יכול לתקן מבוי 1) שנמוך פחות מי&#x27; טפחים 2) שרחבו יותר מי&#x27; אמות 3) שארכו פחות מד&#x27; אמות 4) שגבוה יותר מכ&#x27; אמות?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-a3a89b76cae866992f40dba975790d08a2d6ffb8.jpg"">"	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני צוה&quot;פ אם יש מחיצה בפניו שסותם מקצתו?	"{מבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק צ&quot;ג) בשם הגר&quot;א דמהני כל זמן שיש י&#x27; טפחים למעלה מהמחיצה עד הקנה שעל גביהם, ולפי החזו&quot;א (סי&#x27; ס&quot;ה ס&quot;ק נ&quot;ה, סי&#x27; ע&#x27; ס&quot;ק י&quot;ט) מבואר דמהני אפי&#x27; אם ליכא אויר י&#x27; טפחים, וע&quot;ע בספר תיקון עירובין פ&quot;ד סע&#x27; ט&#x27; דמאריך בזה.}"	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי מהני קורה אפי&#x27; גבוה יותר מכ&#x27; אמות?"	"1) אם רחבה ד&#x27; טפחים ובריאה כדי לקבל מעזיבה דמהני משום פי תקרה (ביה&quot;ל ד&quot;ה אינו)&lt;br&gt;2) אם רחבה ז&#x27; טפחים [כשיעור סוכה] דעין שולטת בה וכמ&quot;ש בתוס&#x27; סוכה (ב&#x27; ע&quot;ב) [דלא כפמ&quot;ג דרצה להקל בד&#x27; טפחים] (ביה&quot;ל שם)&lt;br&gt;3) בציור וכיור"	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל ציור וכיור?	"כל דבר משונה שהכל מסתכלין בה, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ל&quot;ח) כתב דצריך להיות בולטים דומיא דאמלתרא שבביהמ&quot;ק ואינו יכול לצייר על הכותל לבד [וההג&quot;ה בשו&quot;ע אינו מרמ&quot;א], אמנם מבואר מדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ח&#x27;) דיכול להיות בסיוד או כיור"	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מבוי שלמעלה מכ&#x27; אמות, האם אפשר להכשירו ע&quot;י בנין תחת הקורה?"	"יכול לעשות בנין [או יתן עפר, ובלבד שיזהר שלא יתמעט ע&quot;י דריסת אדם (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ז), ואע&quot;פ דליכא ראיה מסוכה דהתם הוא איש יחידי ולא חיישינן לדריסה משא&quot;כ מבוי לרבים מ&quot;מ מבואר מכמה ראשונים דעפר מותר אפי&#x27; במבוי (ביה&quot;ל ד&quot;ה בבנין), והערוה&quot;ש (סע&#x27; ל&quot;ט) לא ניחא ליה בעפר כ&quot;כ, וכ&quot;כ הב&quot;י בשם רבינו יהונתן דדוקא בנין ולא עפר] שיעור טפח אחד כרוחב הקורה [ורב יוסף ס&quot;ל דצריך ד&#x27; טפחים, אבל קיי&quot;ל כאביי דסגי בטפח]"	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא התיקון למעלה מכ&#x27; מהתיקון למטה מי&#x27; טפחים?"	"איתא בגמ&#x27; (עירובין ד&#x27; ע&quot;ב - ה&#x27; ע&quot;א) דלגבי למטה מי&#x27; טפחים רב יוסף ס&quot;ל דצריך ד&#x27; טפחים ואביי ס&quot;ל דצריך ד&#x27; אמות, ולגבי למעלה מכ&#x27; אמות רב יוסף ס&quot;ל דסגי בטפח אחד ואביי ס&quot;ל דסגי בד&#x27; טפחים, וביאר רש&quot;י דבלמעלה מכ&#x27; אמות יש כאן דופן וכדי למעטו סגי בהיכר בעלמא משא&quot;כ בלמטה מי&#x27; טפחים לא מקרי דופן ועל כן צריך תיקון יותר (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ט) {ולהלכה, בלמטה מי&#x27; מחמירים כאביי דצריך ד&#x27; אמות ובלמעלה מכ&#x27; אמות מקילינן כרב יוסף דסגי בטפח, וביאר הרא&quot;ש (סי&#x27; ד&#x27;) דמדינא קיי&quot;ל כרב במקום תלמיד והיינו כרב יוסף [וכמ&quot;ש בתוס&#x27; קידושין (מ&quot;ה ע&quot;ב) דרק מאביי ורבא ואילך הלכה כבתרא], ומ&quot;מ אשכחן דסוגיין כאביי לגבי שיעור מבוי ד&#x27; אמות ולהכי הלכתא כוותיה בזה, וכן משמע מגר&quot;א (ס&quot;ק נ&quot;ב) דהביא ראיה לאביי מגמ&#x27; עירובין י&#x27; ע&quot;א}"	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כמה צריך לחוק להכשיר מבוי שאינו גבוה י&#x27; טפחים?"	"צריך לחוק אורך ד&#x27; אמות על פני כל רוחב המבוי, ומ&quot;מ כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ט&quot;ז) דסגי כשהוא תוך ג&#x27; טפחים לכתלים (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;א) {ולכאורה כאן סתם כהרא&quot;ש דצריך להיות תוך ג&#x27; טפחים [ולפי מש&quot;כ (לעיל סי&#x27; שנ&quot;ח סע&#x27; ט&quot;ו) שהר&quot;ן מודה כשאינו מקורה ניחא], ודחה ר&quot;י באק דכאן מיירי כשיש מחיצות עשרה בלא&quot;ה וכמ&quot;ש לעיל בשם האבן העוזר אלא מיירי לגבי הקורה דצריך חלל ממש, ובזה מודה הר&quot;ן דצריך לבוד ממש}, ואם לא חקק אורך ד&#x27; אמות דינו כחצר שניתר בפס ד&#x27; או ב&#x27; פסי משהויין (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&#x27;) [ולפי החזו&quot;א (סי&#x27; ס&quot;ה ס&quot;ק נ&quot;ט) הוי כמבוי בלא היתר דלחי וקורה אלא צריך צוה&quot;פ]"	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה בתים וחצרות צריכים להיות פתוחים למבוי?	"צריך ב&#x27; חצרות [בכל מקום המבוי (דרכ&quot;מ ס&quot;ק י&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה שני) {אבל זה לפנים מזה יתכן דלא מהני וכמ&quot;ש לקמן (שו&#x27;&#x27;ע סי&#x27; ש&#x27;&#x27;ע סע&#x27; ז&#x27;) דלא מהני בבתים דהחיצון הוי בית שער לפנימי}], ובכל חצר צריך ב&#x27; בתים [וכל בית של ד&#x27; אמות (ביה&quot;ל ד&quot;ה ולכל)] [דלא כרש&quot;י דס&quot;ל דסגי בבית אחד בכל חצר], ויש מח&#x27; בגמ&#x27; אם החצרות והבתים יכולים להיות פתוחין להדדי, תנא דמתני&#x27; ס&quot;ל דיכולים להיות פתוחים [וכן פסק הרא&quot;ש בשם המהר&quot;ם והטור], ורב ס&quot;ל דאינם יכולים להיות פתוחים דא&quot;כ הוי כחצר אחד או בית אחד [וכן פסק הרי&quot;ף והרמב&quot;ם], והרמ&quot;א הביא השתי דעות [ולכו&quot;ע אם רק פתוחים דרך חלונות מקרי ב&#x27; חצרות (רע&quot;א, תוס&#x27; עירובין ע&quot;ג ע&quot;ב)], והכריעו האחרונים להקל דהוי מילתא דרבנן (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ג)"	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין למבוי בתים וחצרות פתוחים לתוכו?	"דינו כחצר וניתר בפס ד&#x27; או שני פסין של משהויין [וביאר הרשב&quot;א הענין דאם יש ריבוי דיורין אין משתמש בה כ&quot;כ בהצנע ולהכי סגי בתיקון כל דהו אבל כשאין בה דיורין הרבה משתמשין בה בהצנע ולהכי צריך תיקון טפי (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ב)] "	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו גודל הפתח של הבתים וחצרות?	"צריכים להיות לכל הפחות ד&#x27; טפחים (שו&quot;ע)"	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אב דר בבית אחד ובנו בבית שני?	"בעיקר תלוי במקום אכילה, לפיכך אם כל אחד אוכל בפנ&quot;ע הוו כב&#x27; דיורין [אפי&#x27; אם בנו מקבל פרס מאביו] אבל אם אוכלים בבית אחד הוו כדיור אחד [ואין נפק&quot;מ באיזה מקום לנין] (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;א)"	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד גוי ואחד ישראל?	"נחשבים כב&#x27; דיורים ומהני, דאמרינן בזה דירת גוי שמה דירה (ב&quot;י)"	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ארכו להיות יתירה על רחבו?	"אינו ניתר כמבוי אלא אם ארכו יתירה על רחבו משהו [דזהו דרך המבוי להיות (לבוש, מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ה), והערוה&quot;ש (סע&#x27; ל&quot;ו) ביאר יותר דחצר הוא ליחיד ומבוי הוא לרבים על כן זהו צורתם, ע&quot;ש] [וארכו מקרי דרך כניסתו (ב&quot;י בשם רשב&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ו), ואם יש ב&#x27; פתחים הולכים בתר הפתח שמשתמשים בה יותר (חזו&quot;א או&quot;ח סי&#x27; ס&quot;ה ס&quot;ק נ&quot;ג)], הא לאו הכי דינו כחצר וניתר בפס ד&#x27; או שני פסין של משהויין או צוה&quot;פ [ותמה רע&quot;א למה צריך הקנה על גביהם, ותי&#x27; המ&quot;ב (ס&quot;ק ק&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ו) דאיצטריך כשהוא רחב יותר מי&#x27; אמות]"	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המנהג במבואות בזמנינו?	"הרמ&quot;א (דרכ&quot;מ ס&quot;ק י&quot;ג) הביא מתרוה&quot;ד (סי&#x27; ע&quot;ד) דבזמנינו אין לנו מבואות שבתים וחצרות פתוחים לתוכם ודינם כחצרות [ואע&quot;פ שארכן יתירה על רחבן מ&quot;מ אינם קרובים לרה&quot;ר לפיכך דינם כחצר ולא כמבוי (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ח)] ועל כן נוהגין לעשות צוה&quot;פ על הכל, ואע&quot;פ דמדינא סגי בב&#x27; פסים של משהויין מ&quot;מ יש לחוש למבוי מפולש דצריך צוה&quot;פ אחד, ועוד כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק קי&quot;א) דיש לחוש שמא הפתח יהיה יותר מי&#x27; אמות על כן נוהגין לעשות צוה&quot;פ תמיד [ואפי&#x27; בחצרות (שונה הלכות סי&#x27; שס&quot;ד סע&#x27; ח&#x27;)], אכן הערוה&quot;ש (סע&#x27; מ&quot;ה) מקיל לעשות ב&#x27; פסין של משהויין כל זמן שאין הפתח יותר מעשר אמות דהוי ממש כחצר"	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין 1) במבוי סתום 2) במבוי מפולש [ב&#x27; צדדיו] 3) במבוי עקום 4) בעיר מוקף חומה לחלק בין הישראלים לגוים?"	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ז) משמע דמקיל לדונו כחצר וסגי בב&#x27; פסין משהויין, אבל נוהגין כהט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ח) לעשות צוה&quot;פ (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;י, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ז) 2) לאחר שעושה צוה&quot;פ בצד אחד, מדינא סגי בב&#x27; מהשויין מצד שני ממ&quot;נ {וזה עדיף ממבוי סתום דכאן איכא היכרא ע&quot;י הצוה&quot;פ} והרבה מקילין בזה [ומשמע דלא חיישינן שמא הוא רחב יותר מי&#x27; אמות], אבל התוספת שבת והבית מאיר מחמירים לעשות צוה&quot;פ אף בצד שני, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק קי&quot;א) דיש להחמיר לכתחילה אבל בדיעבד אם נפסק בשבת יש להקל אם אינו רחב יותר מי&#x27; אמות {וש&quot;מ דס&quot;ל דיכול לסמוך על הלחי כשנפסק הצוה&quot;פ בשבת, ועי&#x27; לעיל סע&#x27; י&#x27;&#x27;א} 3) ה&quot;נ הרבה מקילין לאחר שעושין ב&#x27; צוה&quot;פ על הפתחים דא&quot;צ לעשות לחי בעקמימותו, והט&quot;ז (סי&#x27; שס&quot;ד) ובית מאיר מחמירים, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק קי&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ג) להקל בצירוף הרבה ראשונים דס&quot;ל דאפי&#x27; במבוי עקום גופא א&quot;צ לחי בעקמימותו 4) הבית מאיר מחמיר אף בזה להצריך צוה&quot;פ משום המנהג (שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ד), אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק קי&quot;א) מקיל כהמג&quot;א ושאר אחרונים דסגי בפס ד&#x27; או ב&#x27; פסין של משהויין [וגם מבואר כאן דלא החמירו לעשות צוה&quot;פ במקום עומד מרובה דכתב המ&quot;ב דרק החמירו בפירצה יותר מעשר אמות (מ&quot;ב דרשו) {ויש לפרש דכיון דעומד מרובה נוהג בכל רוחות ליכא חשש טעות כ&quot;כ משא&quot;כ לגבי פתח המבוי וחצר עלול טפי לטעות}]"	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזמנינו במקום שיש בתים וחצרות פתוחים לתוכו?	"כתב החיי&quot;א (כלל ע&quot;א סע&#x27; י&quot;ג) דדינו כמבוי, אכן החזו&quot;א (סי&#x27; ס&quot;ה ס&quot;ק נ&quot;ב, סי&#x27; צ&#x27; ס&quot;ק כ&quot;ג) ס&quot;ל דאין לנו חצרות כלל דאין אנו משתמשים בה כמו שהיו משתמשים בה בזמן חז&quot;ל"	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקשור קנה על הגג ולהעמיד לחי תחתיו?	"כשר לצוה&quot;פ, ומשמע ממ&quot;ב (ס&quot;ק קי&quot;ב, ומקורו מט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ט) דמדינא כשר אם העמיד הלחיים על הגג, ובא לאשמועינן דאפי&#x27; אם עושים לחיים מן הצד יהיה כשר אם מעמיד עוד לחיים אצל הגג דקיי&quot;ל דא&quot;צ ליגע הקנה שעל גביהם, אמנם כתב הפמ&quot;ג (סי&#x27; שס&quot;ב א&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;) דבכה&quot;ג יש חשש רואים ואינו כשר אלא כשא&quot;א בענין אחר (שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ו) {ונראה לפרש דהמקור חיים לא פסל לחי בתוך רה&quot;י אלא משום ביתא כמאן דמליא דמיא, ויתכן דמיירי בגג שיש עליו בליטה דליכא מחיצות וממילא ליכא כמאן דמליא, ועדיין צריך עיון}"	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הגג יכול להפסיק בין הלחי והקנה שעל גביהם?	"התוספת שבת מקיל (שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ז) דהביא ראיה מכיפה שהעיגול אינו מפסיק, אבל קיי&quot;ל כהט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ט) דס&quot;ל דצריך לעשות נקב בגג כדי שלא יפסיק (מ&quot;ב ס&quot;ק קי&quot;ב) [ויש לפרש דהגמ&#x27; הביא ראיה מכיפה דהלחיים א&quot;צ ליגע הקנה שעל גביהם, ומשמע דהקנה הוא הקו שהולך ישר למעלה מהכיפה וזהו הראיה של התוספת שבת דאמרינן גוד אסיק אפי&#x27; בדבר המפסיק, ודחה ר&quot;י באק דלעולם מצי למימר דאין אומרים גוד אסיק אם יש דבר המפסיק והיה פשוט להגמ&#x27; דאומרים גוד אסיק אם אין דבר המפסיק, ולא בא הגמ&#x27; להוכיח מכיפה אלא דא&quot;צ ליגע ממש ועל זה הביא ראיה מכיפה דהלחיים אינו נוגע ממש בקנה שעל גביהם אע&quot;פ שליכא הפסק אויר ביניהם ה&quot;נ כשר ע&quot;י גוד אסיק אע&quot;פ שאינו נוגע ממש, ואפשר דזהו כוונת הערוה&quot;ש (סע&#x27; מ&quot;ו) דכתב דכיפה שאני דהוא בנין אחד, וא&quot;כ בודאי אינו יכול להקל כהתוספת שבת, ואכן, החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ע&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג) מקיל אפי&#x27; בכיפה שאין בו קו למעלה ממנו וס&quot;ל דהכיפה עצמו הוא הקנה שעל גביהם, וכן הוא פשטות המחבר לעיל (ס&quot;ס שס&quot;ב), עי&#x27; מש&quot;כ שם דנוהגין להקל [אבל לפי&quot;ז קשה הראיה של הגמ&#x27; מכיפה דא&quot;צ ליגע, ותי&#x27; החזו&quot;א דכשהיא בעיגול לא חשיב חיבור באלכסון והוי כאילו עשוי פרקי פרקי ונמצאת שפרקים האמצעים אינם כנגד המזוזות אלא כנגד האויר ואפ&quot;ה היא כשירה, ש&quot;מ דא&quot;צ ליגע]]"	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לעשות צוה&quot;פ תחת הגג?	"כתב תיקון עירובין (פ&quot;ד סע&#x27; ד&#x27;) דפשוט דאם אין בו כל התנאים של פי תקרה אין להחמיר בזה כלל (עי&#x27; לעיל סי&#x27; שס&quot;א), ואם יש בו כל התנאים אז הביא (שם הע&#x27; י&#x27;) מח&#x27; גדולה בין האחרונים אם יש מקום להחמיר שלא להניח הצוה&quot;פ תחת הגג הבולט"	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אלו נחשבין כלחי: 1) כותל 2) עמוד הבולט מכותל 3) חיפופים פחות פחות מג&#x27; טפחים בכותל?"	"1) לא [והא דמהני בסוכה היינו משום דבסוכה א&quot;צ צוה&quot;פ אלא לחומרא בעלמא {ומכאן דייק הגרח&quot;צ גערליק שליט&quot;א דאין חסרון בעצם בכותל דהרי כשר הוא לסוכה אלא הוא רק משום היכר, וממילא יכול לעשות לחי ארוך בסוף הכותל}] (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק קי&quot;ג) 2) כן (מג&quot;א שם, מ&quot;ב שם), וכפשוטו מהני אפי&#x27; אם אינו ניכר לא בפנים ולא בחוץ, וכ&quot;כ הב&quot;ח (עמ&#x27; ע&quot;ג), אכן הב&quot;ח הביא לשון של רבינו יהונתן דמשמע דצריך לסתום החלל קצת, והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ע&#x27; ס&quot;ק ט&quot;ז) מחמיר אפי&#x27; אם הוא נראין מבחוץ דלא מהני לצוה&quot;פ, אכן מבואר משעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ז) דלכל הפחות מהני כשנראין מבחוץ [אבל אינו מוכח משעה&quot;צ אם אינו נראין כלל] (עי&#x27; ספר תיקון עירובין פ&quot;ב הע&#x27; נ&quot;ו) 3) הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ט) מקיל, והתוספת שבת מחמיר דהוי כפתחא שמאי, והמ&quot;ב כאן (ס&quot;ק קי&quot;ג) סותם להקל כהט&quot;ז ואח&quot;כ הביא התוספת שבת כיש מחמירים, אבל לעיל (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט) משמע דנוטה להחמיר כהתוספת שבת [אע&quot;פ שהקשה עליו] {ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סע&#x27; ז&#x27;) דזהו דוקא בחיפופי אבל בלבוד אחת סמוך לקרקע לכו&quot;ע אמרינן}"	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הלחי יכול לעמוד ברה&quot;י?	"השע&quot;ת (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא המקור חיים דלאו כלום הוא (מ&quot;ב ס&quot;ק קי&quot;ג), וביאר המקור חיים דפסול משום דאינו ניכר שהוא לחי, ועוד מפני שרה&quot;י כמאן דמליא דמיא [והקשה המהרש&quot;ם (ח&quot;א סי&#x27; ר&quot;ז) הרי מבואר בשבת (ה&#x27; ע&quot;א) דלא אמרינן כמאן דמליא דמיא אלא במקום מקורה, ותי&#x27; האלף לך שלמה (או&quot;ח סי&#x27; קנ&quot;ה) דהיינו להיות כמאן דמליא למעלה מן המחיצות אבל עד המחיצות אמרינן כמאן דמליא אפי&#x27; כשאינו מקורה, והוסיף ספר תיקון עירובין (פ&quot;ב הע&#x27; נ&quot;ה) ראיה לזה מגמ&#x27; שבת (צ&quot;ט ע&quot;ב), וכן מצינו בגיטין (ע&quot;ט ע&quot;א) {אכן מתוס&#x27; (שבת ה&#x27; ע&quot;א) מבואר דלא אמרינן הכי דכתבו דהסוגיא דשבת פליגי אסוגיא דגיטין דבשבת אמרינן כמאן דמליא דמי דוקא במקורה ובגיטין אמרינן דלית ליה כמאן דמליא דמיא אלא סתם קלוטה והתם מיירי תוך אויר המחיצות, אבל מצד שני מבואר בתוס&#x27; שבת (ח&#x27; ע&quot;א) דרב חסדא ס&quot;ל דחייב כשנעץ קנה ברה&quot;י משום ביתא כמאן דמליא ואנן קיי&quot;ל כרב חסדא (סי&#x27; שמ&quot;ה סע&#x27; ה&#x27;), ש&quot;מ דאפי&#x27; בלא מקורה אמרינן כמאן דמליא, והמג&quot;א (שם) הביא דברי תוס&#x27;, וצ&quot;ע}, ולמעשה המהרש&quot;ם הביא מגאב&quot;ד מצאנז דאע&quot;פ שיש ראיות ברור כנגד המקור חיים מ&quot;מ ראוי לחוש להחמיר], ונמצאת לפי&quot;ז מחיצה לבד אינו מפסיק בין הלחיים של צוה&quot;פ, וע&quot;ע בתיקון עירובין (שם) שיש מחמירים אף בזה, וגם משמע דצוה&quot;פ יכולה לעבור ע&quot;ג רה&quot;י [וכן שמעתי מהגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א בשם ספר יהושע], וע&quot;ע בתיקון עירובין (פ&quot;ד סע&#x27; י&quot;ב), ועי&#x27; נתיבות שבת (פי&quot;ט סע&#x27; י&quot;ט - כ&#x27;) [ושמעתי מהגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א דאם מוקף מג&#x27; מחיצות כשר דלא אמרינן כמאן דמליא דמי אלא בד&#x27; מחיצות, וכן משמע מלשון המקור חיים &quot;מוקף מד&#x27; רוחותיו&quot; {והוא חידוש דכתבו תוס&#x27; (ח&#x27; ע&quot;א) דדוקא בחור לא אמרינן כמאן דמליא אבל משמע דמקום גדול אע&quot;פ שהוא מוקף רק בג&#x27; מחיצות דומיא דחור שפיר אמרינן כמאן דמליא}]"	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צוה&quot;פ עוברת למטה מצוה&quot;פ אחרת?	"השונה הלכות (סי&#x27; שס&quot;ב סע&#x27; ע&quot;ט) הביא שהחזו&quot;א פוסל שניהם ואינו מבין למה התחתונה פסולה, ועי&#x27; בספר תיקון עירובין (פ&quot;ד הע&#x27; מ&quot;ט) {וכפשוטו שניהם כשרים אי אמרת דעליונה יכולה לעבור ע&quot;ג רה&quot;י}"	סימן שסג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחצר שארכו יתירה על רחבו?	דינו כמבוי דניתר בלחי וקורה, ואע&quot;פ שאין לו בתים וחצרות פתוחים לתוכו מ&quot;מ מותר מפני שאינו קרוב לרה&quot;ר אלא למבוי	סימן שסג סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיעור פתח המבוי דא&quot;צ שום תיקון?	"רב אחלאי ס&quot;ל דפחות מד&#x27; טפחים א&quot;צ שום תיקון [ואפי&#x27; אם תוך המבוי מתרחב הרבה], וכן פסק הרא&quot;ש ומרדכי ומגיד משנה ורשב&quot;א וראב&quot;ד, אכן הרמב&quot;ם והרי&quot;ף לא פסקו כרב אחלאי וס&quot;ל דדוקא פחות מג&#x27; טפחים א&quot;צ שום תיקון דהוי לבוד, ולהלכה השו&quot;ע סותם להחמיר כהרמב&quot;ם ורי&quot;ף, ואח&quot;כ הביא המקילים כיש אומרים, והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ט&#x27;) מקיל, והמ&quot;ב (ס&quot;ק קי&quot;ז) משמע דלכתחילה יש להחמיר אבל היכא דכל המבוי פחות מד&#x27; טפחים בודאי יש להקל דהוי כמקום פטור (שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;א) [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סע&#x27; ב&#x27;) בשם החזו&quot;א דבזמנינו דהרחובות נחשבין ככרמלית אמרינן מצא מין את מינו ויהא אסור אפי&#x27; אם כולו פחות מד&#x27; טפחים] {מכאן משמע דפתח פחות מד&#x27; טפחים חשיב פתח אבל כיון דאינו כשיעור מקום ד&#x27; טפחים אינו פתח חשוב אלא כסתום, ונפק&quot;מ דמצי למימר עומד מרובה אפי&#x27; על מקום שפחות מד&#x27; טפחים} [ובחצר לכו&quot;ע צריך להיות פחות מג&#x27; טפחים (ערוה&quot;ש סע&#x27; מ&quot;א)]"	סימן שסג סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש אשפה בצד המבוי?	"מבואר בגמ&#x27; דאשפה של רבים נחשב כמחיצה אבל אשפה של יחיד אינו כמחיצה דחיישינן שמא תנטל (מ&quot;ב ס&quot;ק קי&quot;ט)"	סימן שסג סעיף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צדו אחד של המבוי אצל הים?	"רש&quot;י והרא&quot;ש גרסי בגמ&#x27; דחיישינן שמא יעלה שרטון, והרמב&quot;ם והרי&quot;ף גרסי דלא חיישינן, והשו&quot;ע פסק כהרמב&quot;ם ורי&quot;ף דלא חיישינן, והרמ&quot;א מחמיר כרש&quot;י והרא&quot;ש דחיישינן [ואין נפק&quot;מ בין פתוח לרה&quot;ר או לכרמלית (ביה&quot;ל ד&quot;ה מבוי)], והכריעו הפוסקים להחמיר כהרמ&quot;א בימים אבל בנהרות לא חיישינן לשרטון, ובלבד שהנהר סמוך ממש לראש המבוי ולא יותר מריחוק עשר אמות (תוס&#x27; עירובין כ&quot;ד ע&quot;ב, מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;א) [לפי רש&quot;י החשש הוא שמא יעלה שרטון ויתבטל המחיצה, ולפי המגיד משנה החשש הוא שמא יטלטל על השרטון ויוציא מרה&quot;י לכרמלית, והעיקר כפירוש רש&quot;י (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;ט, ערוה&quot;ש סע&#x27; מ&quot;ז)]"	סימן שסג סעיף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בלי חשש שרטון, למה נחשב הים כמחיצה?	"פשוט דמיירי כשהוא עמוק י&#x27; טפחים או מתלקט י&#x27; תוך ד&#x27; אמות אצל שפתו [ומשמע ממג&quot;א (ס&quot;ק ל&#x27;) דאם אינו סמוך לשפתו לא מהני אע&quot;פ שהוא בתוך י&#x27; אמות, וביאר השעה&quot;צ (ס&quot;ק צ&quot;ג) דלא אמרינן דמותר ע&quot;י עומד מרובה כיון דכל שטח הים נחשב ככרמלית לא נוכל לחשבו כמחיצה וכמ&quot;ש במג&quot;א לעיל (סי&#x27; שמ&quot;ה ס&quot;ק י&quot;ד) {ונראה יותר לפרש ע&quot;פ המג&quot;א לקמן (סי&#x27; שס&quot;ה ס&quot;ק ט&#x27;) דחיישינן שמא יטעו ולא ידעו שמותר מחמת המחיצה מעבר הנהר ה&quot;נ לא ידעו שמותר ע&quot;י המדרון שבתוך הים, אמנם הביה&quot;ל (שם) התיר כשמוקף מחיצות מג&#x27; צדדים, אבל יתכן דהתם עדיף טפי דהיה ניכר המחיצה לעבר הנהר משא&quot;כ הכא אינו ניכר כ&quot;כ כיון שהמים מכסים המדרון על כן מחמירים בו יותר}], והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ל&#x27;) דעל כרחך מיירי כשאין ספינות עוברות שם לנמל, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק קי&quot;ח) הביא כמה אחרונים שחולקים על המג&quot;א וס&quot;ל דאפי&#x27; אם ספינות עוברות שם לא אמרינן אתי רבים ומבטלי מחיצתא [ופליגי אי תוס&#x27; ס&quot;ל דספינות מבטלי המחיצות בצירוף הא שמחיצות רחוקות הרבה דכתבו האחרונים דאפשר דתוס&#x27; מודו במבוי של יחיד (חמד משה) א&quot;נ הכא מיירי בפחות מבית סאתים (כנסת יחזקאל), ועוד הוסיף השעה&quot;צ (ס&quot;ק צ&quot;ד) דלפי הרמב&quot;ן דס&quot;ל דהכל תלוי אם הם מרוחקות פשוט דאין נפק&quot;מ אם יש שם ספינות או לא, ועי&#x27; בערוה&quot;ש (סע&#x27; מ&quot;ח - נ&#x27;) דמאריך בענין זה], והביה&quot;ל לקמן (סע&#x27; ל&quot;ו, ד&quot;ה הוי) משמע דס&quot;ל כהאחרונים שחולקים על המג&quot;א"	סימן שסג סעיף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש גשר על הנהר?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק קי&quot;ח) הביא מכמה אחרונים דמשמע דהגשר מבטל המחיצה וצריך לעשות צוה&quot;פ במקום הגשר {דהגשר מסלק הגידוד שלמטה והוי כאילו המבוי פתוח לרחוב} [לתוספת שבת דוקא אם הגשר רחוב יותר מי&#x27; אמות, ולפי החיי&quot;א (כלל ע&quot;א סע&#x27; ט&quot;ו) אפי&#x27; אם רחוב ד&#x27; טפחים (שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;ה) {ומה שציין לנוב&quot;י (תניינא סי&#x27; מ&quot;ב) דס&quot;ל דתלוי בד&#x27; טפחים, לא מצאתי שם כעת, וכן תמה המגיה על התוספת שבת}, ומבואר מדבריהם דפליגי אם דינו כחצר ואז פרצתו כעשר אמות או דינו כמבוי ובקעי בה רבים ואז פרצתו כד&#x27; טפחים, והחזו&quot;א והערוה&quot;ש (סע&#x27; מ&quot;ז) נקטו דדינו כחצר, והנזר ישראל ביאר השיטה דשיעורו י&#x27; אמות ע&quot;פ הט&quot;ז לקמן (סי&#x27; שס&quot;ה ס&quot;ק א&#x27;) דאם בשעת עשיית המבוי עשה הפירצה שיעורו י&#x27; אמות]"	סימן שסג סעיף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בימים שיש בהם חשש 1) יבוש בימות החמה 2) קרישה בימות הגשמים?	"1) אם בטלה המדרון בשעה שיתייבשו אינו יכול לסמוך עליהם אפי&#x27; קודם שנתייבשו דחיישינן שמא יתייבשו ולאו אדעתיה (פמ&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;א) 2) הט&quot;ז (ס&quot;ק כ&#x27;) מחמיר אפי&#x27; בימות החמה, והמג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;א) מחמיר רק בזמן שנקרשים בימות הגשמים, והאבן העוזר וחת&quot;ס מקילים אפי&#x27; בשעה שהם נקרשים [דסופן לימס מאליהם] (מ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;א), ומשמע משעה&quot;צ (ס&quot;ק ק&quot;ד) שמכריע כהמג&quot;א {ואע&quot;פ שבמתייבשו מחמירים אפי&#x27; בימות הגשמים י&quot;ל דכאן נוכל לצרף האבן העוזר וחת&quot;ס דאפי&#x27; בשעת קרישה מותר, והמחה&quot;ש פי&#x27; לגבי החשש שרטון דהתם חיישינן דהוא חשש רחוק דלפעמים לא יעלה לשרטון להרבה שנים ולא יזכרו לבדוק משא&quot;כ קרישה נעשית כל שנה ושנה יזכרו, אולם עדיין קשה מנתייבשה, אלא נראה עיקר כמ&quot;ש}, והוסיף הערוה&quot;ש (סע&#x27; מ&quot;ח) עוד סברא להחמיר כהמג&quot;א דבשעת הקרישה אתי רבים ומבטלי מחיצתא ומבואר מתוס&#x27; (עירובין כ&quot;ב ע&quot;ב) דבמחיצות העשויה בידי שמים גם הרבנן מודו דאמרינן אתי רבים ומבטלי מחיצתא, והמ&quot;ב מסיים דאם יש תל המתלקט למעלה מן הקרישה בודאי יש להקל {ופשוט הוא} [ושמעתי מהגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א דיש להקל בקרישה אם רוב השנה אינו קרוש]"	סימן שסג סעיף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הנהר מסבב כל העיר?	"הוי כהוקף ולבסוף פתח דלא מהני עד שיתקנה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ויש) [וכתב הביה&quot;ל דלא מהני לבנות מחיצה ע&quot;ג היקף, ותמה עליו החזו&quot;א הרי קיי&quot;ל לעיל (סי&#x27; שנ&quot;ח סע&#x27; ח&#x27;) דמהני לבנות מחיצות ע&quot;ג תל]"	סימן שסג סעיף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מבוי שצדו אחד ארוך וצדו אחד קצר, האם אפשר לתקנו 1) בקורה 2) בלחי או בלחיים 3) בצוה&quot;פ?	"1) קיי&quot;ל כרבא דקורה משום היכרא ובאלכסון לא הוי היכר, ואפי&#x27; אם כותל הארוך פחות מד&#x27; אמות מכותל הקצר אלא צריך להניח הקורה ישר כנגד הקצר [ובדיעבד, המחה&quot;ש מקיל לטלטל עד הקצר, אבל קיי&quot;ל כהפמ&quot;ג דס&quot;ל דהקורה פסול ואסור לטלטל לגמרי (ביה&quot;ל ד&quot;ה אינו), וכן מסתבר דהרי הוא פרוץ למקום שאסור לו (ר&quot;י באק)] [אמנם, אם הארוך פחות מג&#x27; אמות מהקצר משמע מירושלמי (עירובין פ&quot;א ה&quot;ו) דלא נחשב כאלכסון אבל מסתימת הרמב&quot;ם משמע דאסור בכל אופן, מ&quot;מ מסיים הביה&quot;ל (ד&quot;ה שצדו) דאין להחמיר אלא כשהוא נראה לעינים [והחזו&quot;א מחמיר אפי&#x27; אם רק ניכר ע&quot;י מדידה]] 2) ה&quot;נ מהני הלחי רק כנגד הקצר ולא כנגד הארוך [דליכא מחיצה אחרת כנגד הארוך], ואם מניח ב&#x27; לחיים הב&quot;ח מקיל כשאינם יותר מעשר אמות אבל קיי&quot;ל כהב&quot;י דמחמיר בכל אופן דב&#x27; לחיים אינם חשובים כמחיצה כמו צוה&quot;פ כדאשכחן דלא מהני ביותר מעשר אמות (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;ה), וממילא במבואות שלנו שדינם כחצר אם הלחיים באלכסון פסולים לגמרי (מ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;ה), ומיהו א&quot;צ לדקדק כ&quot;כ כל זמן שנראה לעינים שהם ביושר (ביה&quot;ל ד&quot;ה שצדו) [והחזו&quot;א חולק כנ&#x27;&#x27;ל] 3) מותר בכל אופן, אפי&#x27; יותר מעשר אמות, ואפי&#x27; באלכסון יותר מד&#x27; אמות (רשב&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;ה)"	סימן שסג סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין באלכסון בתוך המבוי 1) בקורה 2) בלחי 3) בב&#x27; לחיים?"	"1) כשר [כיון שיש מחיצה בשני הצדדים לא אתי למטעי ולמימר דמותר לטלטל ברה&quot;ר (מ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;ד)], וכתב הט&quot;ז דדוקא אם אינו יותר מי&#x27; אמות [ושלחן עצי שטים מקיל אפי&#x27; ביותר מעשר אם חלל המבוי אינו יותר מעשר, ואע&quot;פ שפשטות הגמ&#x27; אינו משמע כן מ&quot;מ יכול ליישב בדוחק דהגמ&#x27; מיירי חוץ למבוי והכא מיירי תוך המבוי (שעה&quot;צ ס&quot;ק קי&quot;ד)], ומ&quot;מ חידש הביה&quot;ל (ד&quot;ה יכול) ע&quot;פ הירושלמי הנ&quot;ל דאם ההבדל בין הארוך לקצר הוא פחות מג&#x27; אמות יש להקל אפי&#x27; אם האלכסון יותר מעשר אמות כשחלל המבוי אינו יותר מעשר 2) פשוט דמותר לטלטל כנגד לחי החיצון (שעה&quot;צ ס&quot;ק קי&quot;ג) 3) {נראה דבחצר דצריך ב&#x27; לחיים מותר אפי&#x27; באלכסון כל זמן שאינם רחבים יותר מעשר אמות, ור&quot;י באק חולק}"	סימן שסג סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם העמיד לחי באמצע המבוי?	"איתא בגמ&#x27; (עירובין י&quot;ד ע&quot;ב) דמותר עד חצי המבוי, ופירשו תוס&#x27; (נ&quot;ט ע&quot;ב) לדעת רש&quot;י דמיירי כשאין עוד חצרות פתוחים לחצר אחר הלחי, אבל הקשה הרא&quot;ש דמירושלמי מבואר דמותר אפי&#x27; אם פתוח שם עוד חצרות, אלא פי&#x27; הרא&quot;ש (וכן קיי&quot;ל) דמותר אפי&#x27; אם יש עוד חצרות פתוחים למבוי רק אם אין להם היתר להוציא למבוי [ואפי&#x27; אם יש להם דריסת הרגל עליהם (פמ&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;ח), וחידש הערוה&quot;ש (סע&#x27; נ&quot;ב) דאפי&#x27; אם נותן עוד לחי בסוף המבוי לא מהני עד שיבטל לחי הראשון] אבל אם גם הם השתתפו מעצמן ובנו עוד לחי אז אוסרים זה על זה כיון שהפנימי מרגיל על החיצון [ואפי&#x27; אם עדיין לא הורגלו כלל מ&quot;מ רוב מבואות דרכן לערב יחד (פמ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק קט&quot;ז)], ואפי&#x27; אם אין לחיצונים דריסת רגל על הפנימי (שעה&quot;צ ס&quot;ק קט&quot;ז)"	סימן שסג סעיף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם החצרות עשו תיקון בפנ&quot;ע ולא השתתפו יחדו?	"צריכים לעשות ביניהם תיקון דמהני לחצרות כגון צוה&quot;פ או פס ד&#x27; או ב&#x27; פסין משהויין [ודלא כריב&quot;ש דס&quot;ל דלא מהני אלא דקה או דלת (ב&quot;י)], ודוקא שיש להם פתח לפנימי לצאת ואין להם דריסת רגל על החיצון (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ל) [והחזו&quot;א מקיל אפי&#x27; בדריסת רגל], ודין זה שייך אפי&#x27; אם רוצה לחלק חצר אחד לשתים (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;א) [וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סע&#x27; נ&quot;ד וסע&#x27; נ&quot;ו) דס&quot;ל דצריך לעשות תיקון עדיפי מהכרחי]"	סימן שסג סעיף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השתי חצרות השתתפו יחדו?	"הכל מותר, אפי&#x27; אם יש לחי ביניהם דהוי כב&#x27; חצרות ופתח ביניהם דיכולים להשתתף יחד (שעה&quot;צ ס&quot;ק קי&quot;ז)"	סימן שסג סעיף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיר המוקפות חומה ודלתות חוץ מפתח אחד?	הוי כמבוי שיש עליו לחי או קורה בפתחו שאין מערבין אותה לחצאין, ואם יש עוד פירצה בעיר באופן שבטל הכשירה ממילא יהא מותר להכשיר חציה ולהניח חציה (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;א)	סימן שסג סעיף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רוצה להניח קורה באמצע המבוי?	דינו כלחי דאינו מותר אלא אם אין היתר לחצרות אחרים לטלטל שם	סימן שסג סעיף לב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשנותן לחי או קורה באמצע המבוי, מהו השיעור מבוי?	"צריך אורך ד&#x27; אמות וגם בתים וחצרות פתוחים לתוכו, ואם לאו הכי דינו כחצר"	סימן שסג סעיף לב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מבוי שרחב כ&#x27; אמות, כיצד אפשר לתקנו ע&quot;י פס ד&#x27; אמות?"	"יכול להעמידו במשך המבוי ויעשהו כשתי מבואות ויתקן קורה או לחי בראש כל מבוי (מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ו) [וגם צריך להיות גבוה י&#x27; טפחים (מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ה)] [ודלא כריטב&quot;א דס&quot;ל דאינו נעשה כשתי מבואות ע&quot;י הפס (ערוה&quot;ש סע&#x27; ס&#x27;)]"	סימן שסג סעיף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך עוד תיקון באמצע המבוי כנגד הכותל אמצעי?	"יש בזה ג&#x27; שיטות:&lt;br&gt;1) הריצב&quot;א (מובא בתוס&#x27; עירובין י&#x27; ע&quot;ב) ס&quot;ל דלעולם דינו כמבוי סתום אפי&#x27; אם רחב יותר מי&#x27; אמות דהרי שניהם פתוחים לרה&quot;ר אחד ואינם הולכים מפתח זה לפתח אחר אלא הוי כאילו כל מבוי הוא בפנ&quot;ע [והא דאמרינן דמבוי כמין ח&#x27; הוי מבוי עקום היינו כשהולכים בדרכים אחרים]&lt;br&gt;2) הרא&quot;ש ס&quot;ל דדוקא כשאינו רחב יותר מי&#x27; אמות אמרינן דהוי כמבוי סתום אבל ביותר מי&#x27; אמות הוי כמבוי עקום וצריך תיקון [והא דמצינו דמבוי כמין ח&#x27; צריך תיקון אפי&#x27; כשאינו רחב יותר מי&#x27; אמות, תי&#x27; הט&quot;ז (ס&quot;ק כ&quot;ו) דהתם הוא מבוי עקום ממש משא&quot;כ הכא יש כאן פתח בין השתי מבואות (מ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;ג), והמג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ו) תי&#x27; דהרא&#x27;&#x27;ש מודה במקצת להריצב&quot;א דהיכא דאינו יותר מי&#x27; אמות אמרינן דהוי כמבוי סתום כיון שאינו הולך בשתי דרכים, וערוה&quot;ש (סע&#x27; נ&quot;ט) תמה עליו]&lt;br&gt;3) הב&quot;י תמה על הרא&quot;ש דמצינו חילוק זה בין רחב י&#x27; ליותר מי&#x27; במבוי עקום דוקא לפי שמואל, אבל אנן קיי&quot;ל כרב דאפי&#x27; ברחב י&#x27; דינו כמבוי מפולש ולעולם צריך תיקון באמצע.&lt;br&gt;להלכה, השו&quot;ע מחמיר אפי&#x27; כשאינו יותר מעשר, והרמ&quot;א מקיל כהרא&quot;ש, אבל כתבו הפוסקים (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;ג) דהעיקר כהשו&quot;ע דלעולם דינו כמבוי עקום, ועל כן צריך לעשות צוה&quot;פ כנגד אמצע כותל אמצעי א&quot;נ יעשה ב&#x27; צוה&quot;פ לשני זויות (מ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק ק&quot;ל) {וצ&quot;ע, דא&quot;כ תו לא צריך פס ד&#x27; דאפי&#x27; אם עשה צוה&quot;פ לכל אורך המבוי יהא כשר, וי&quot;ל דאה&quot;נ אלא שהגמ&#x27; קאי אליבא דשמואל דס&quot;ל דהוי כמבוי סתום ועל כן סגי בפס ד&#x27; אבל לדידן דקיי&quot;ל כרב צריך צוה&quot;פ וממילא יכול לעשות צוה&quot;פ על פני כולה (ר&quot;י באק)}, אמנם מצדד הביה&quot;ל (ד&quot;ה יותר) דלפי מה שמקילינן לקמן (סי&#x27; שס&quot;ד) במבוי עקום יש מקום להקל כהריצב&quot;א או לכל הפחות כהרא&quot;ש ורמ&quot;א."	סימן שסג סעיף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה צריך פס אורך ד&#x27; אמות?"	"ביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ה) דבפחות מכאן אמרינן אתי אוירא דהאי גיסא וכו&#x27; [אפי&#x27; אם הוסיף עליו לחי או קורה (שעה&quot;צ ס&quot;ק קכ&quot;ב)] אבל בפס של ד&#x27; אמות לא מצי לבטלו (מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ד) {ושמעתי ביאור נפלא מידידי הרב עקיבא ג&#x27;בלן שליט&quot;א דבודאי אמרינן אתי אוירא אפי&#x27; בכותל יותר מד&#x27; אמות וכמ&quot;ש רש&quot;י (עירובין י&#x27; ע&quot;ב, מובא במ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;ז) דיכול לעשות פס של ו&#x27; אמות רחוק ד&#x27; אמות מהכותל [וצ&quot;ע מש&quot;כ פמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק כ&quot;ז) דלא אמרינן אתי אוירא בעומד של ד&#x27; אמות (עי&#x27; ספר תיקון עירובין פ&quot;א הע&#x27; כ&quot;ג)], והא דאמרינן דאינו יכול לבטל פס של ד&#x27; אמות היינו כשהוא לאורך המבוי דהשתא נעשה מבוי בפנ&quot;ע והאויר שבצד השני הוי כאויר דעלמא ולא אמרינן אתי אוירא וכו&#x27; מאוירא דעלמא, וזהו היסוד למה אינו יכול לבטל מחיצה לארכו אלא לרחבו}"	סימן שסג סעיף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך מהני פס ד&#x27;, הרי במשך המבוי הפרוץ מרובה?"	"כן הקשה החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ס&quot;ה ס&quot;ק כ&quot;ה) {ונראה לדחוק דלאו דוקא פס ד&#x27; אמות אלא לכל הפחות הוא ד&#x27; אמות ואה&quot;נ צריך להיות עומד מרובה, וכן משמע קצת מערוה&quot;ש (סע&#x27; נ&quot;ח)}"	סימן שסג סעיף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להניח הקורה על גבי הפס?	"הפס נעשה ככותל המבוי ועל כן צריך להניח הקורה תוך ג&#x27; טפחים לפס [דלא אמרינן חבוט רמי דצריך להיות ניכר שהוא על כותלי המבוי (תוס&#x27; עירובין ט&#x27; ע&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ח)]"	סימן שסג סעיף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך בתים וחצרות פתוחים לתוכו?	"כתב המגיד משנה בשם הרשב&quot;א דצריך בתים וחצרות לכל מבוי ומבוי, וכן פסק השו&quot;ע {בין למ&quot;ד דהוי כמבוי סתום בין למ&quot;ד דהוי כמבוי עקום ובעי תיקון צוה&quot;פ צריך בתים וחצרות לכל מבוי ומבוי}, ואם ליכא בתים וחצרות דינו כשתי חצרות דצריך פס ד&#x27; או ב&#x27; פסין של משהויין (מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק קכ&quot;ח)"	סימן שסג סעיף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו עוד עצות כיצד לתקן מבוי רחב כ&#x27; אמות?"	"יעשה עומד מרובה מב&#x27; הצדדים למעטו עד שיהא רחבו רק י&#x27; אמות [כגון להעמיד פס ג&#x27; אמות בריחוק ב&#x27; אמות א&quot;נ לעשות רווח אמה ופס אמה ומחצה ועוד רווח אמה ועוד פס אמה ומחצה א&quot;נ לעשות פס בת ב&#x27; אמות וד&#x27; טפחים ורווח ב&#x27; אמות וב&#x27; טפחים, אבל לא מהני פרוץ כעומד דאז אמרינן אתי אוירא דהאי גיסא וכו&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;ה)]"	סימן שסג סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גם צריך להעמיד גם לחי אצל הפס?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ז) הביא מתוס&#x27; (עירובין י&#x27; ע&quot;ב) דגם צריך לחי או קורה [רק על מקום עשר אמות (מ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;ו)], וכ&quot;כ רע&quot;א בשם הירושלמי, ודלא כשלטי הגיבורים שמובא במג&quot;א לעיל (ס&quot;ק ה&#x27;) דס&quot;ל דסגי בעומד מרובה וא&quot;צ לחי אחר, אלא ש&quot;מ דאין זה כשר ללחי דעדיין יש בקיעת גדיים או אינו ניכר (וכמ&quot;ש לעיל סע&#x27; ו&#x27;) (מ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק קל&quot;ד) [ויש סתירה ברבינו יהונתן דמצד אחד ס&quot;ל כשלטי הגיבורים דעומד מרובה מהני בלחי, ומצד שני ס&quot;ל דכאן צריך לחי אחר, ותי&#x27; רע&quot;א (סי&#x27; י&quot;ח) דהכא שאני דצריך הפס להתיר הפירצה משום עומד מרובה לפיכך אינו יכול להשתמש בה נמי ללחי, וע&quot;ע בחזו&quot;א (סי&#x27; ס&quot;ט ס&quot;ק י&#x27;)] [ועוד הקשה החזו&quot;א למה צריך לחי הרי יהא מותר משום פרוץ כעומד, ותי&#x27; החזו&quot;א דאינו יכול להיות פרוץ כעומד ע&quot;י עומד מרובה ותמה על המ&quot;ב דס&quot;ל דיכול לעשות עומד מרובה על עומד מרובה {ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; שס&quot;ב סע&#x27; ח&#x27;) דיש לחלק דדוקא עומד מרובה מהני משתי רוחות ולא פרוץ כעומד}]"	סימן שסג סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הרבים יוצאים דרך הפתח זוטא?	"א&quot;צ לחוש שיצאו הרבים דרך פתח זוטא דהרי אינם ממעטים הילוכם ע&quot;י כך (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;ח), ואמנם אם עושים כך הרי הם מבטלים תיקון המבוי וצריך לתקנו [ואם הקורה הולך על גבי שני הפתחים כשר (ערוה&quot;ש סע&#x27; ס&quot;ב בשם הריטב&quot;א)], וכתב הגהות אשר&quot;י דצריך לעשות צוה&quot;פ בפתח זוטא, ותמה עליו רע&quot;א איך מהני זה, אלא פי&#x27; המ&quot;ב (ס&quot;ק ק&quot;נ) ע&quot;פ הגהת תפארת שמואל דצריך לתקן הפתח רבא {ולענ&quot;ד יש מקום ליישב הגירסא פתח זוטא דמבואר בכמה מקומות דצוה&quot;פ עדיף מעומד מרובה [למשל, מהני אפי&#x27; ביותר מעשר] ומצי למימר דהוי כמו מחיצה ואע&quot;פ שרבים יוצאים דרך שם מ&quot;מ לא נשאר לנו אלא פתח אחד למבוי זה ויש עליו תיקון לחי או קורה, וכן מבואר בביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; שס&quot;ה סע&#x27; א&#x27; ד&quot;ה אסור) ובחזו&quot;א (סי&#x27; ס&quot;ה ס&quot;ק ע&quot;ד)}"	סימן שסג סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אפשר לעשות הפס ד&#x27; ע&quot;י קנים הרבה תוך ג&#x27; טפחים?"	כן, דע&quot;י לבוד הוי כפס שלם	סימן שסג סעיף לה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש מדרון בפתח המבוי?	"אם הוא מתלקט י&#x27; טפחים תוך ד&#x27; אמות [בשיפוע (מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;ד), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; שמ&quot;ה] הוי כמו מחיצה וא&quot;צ תיקון אחר"	סימן שסג סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כל העיר מוקפת תל?	"הוי כהוקף ולבסוף פתח ואסור,ולא מהני לבנות עוד מחיצה על גבה אלא אם התל פחות מי&#x27; טפחים (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ט, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ט), ויש עצה לפחות מתל עד שהוא פחות מי&#x27; טפחים למשך יותר מי&#x27; אמות ואח&quot;כ ישלימה (מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;ו)"	סימן שסג סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש חריץ סביב העיר?	"כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ב) בשם האמונת שמואל דאם הוא עמוק י&#x27; טפחים ורחב ד&#x27; טפחים הוי כמחיצה (מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;ז)"	סימן שסג סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בתל המתלקט, מה הדין אם רבים בוקעים בו?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק מ&#x27;) דכיון שאינה עשויה בידי אדם אם רבים בוקעים בו מבטלי המחיצה, אכן כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה הוי) דהרבה חולקים על המג&quot;א וס&quot;ל דאפי&#x27; במחיצות שאינה עשויה בידי אדם לא אתי רבים ומבטלי המחיצה, וכמ&quot;ש השעה&quot;צ לעיל (ס&quot;ק צ&quot;ד) דתוס&#x27; מיירי במדינה של רבים ולא במבוי של יחיד א&quot;נ תוס&#x27; מיירי במקום יותר מבית סאתים, ועוד הרמב&quot;ן ס&quot;ל דתלוי אם המחיצות רחוקות זה מזה [והקשה הבית מאיר דכל זה הוא לפי הרבנן דס&quot;ל בעלמא לא אתי רבים ומבטלי מחיצתא ועל זה כתבו תוס&#x27; דמודו במחיצה שלא בידי אדם אבל אנן קיי&quot;ל כר&#x27; יהודה דאתי רבים ומבטלי מחיצתא אפי&#x27; במחיצות העשויות בידי אדם], אמנם המג&quot;א (ס&quot;ק מ&#x27;) כתב עוד דיחוי דצריך ששים ריבוא לבטל המחיצה, ועל זה ג&quot;כ השיג עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה הוי) דאפי&#x27; למ&quot;ד דצריך ששים ריבוא לרה&quot;ר מ&quot;מ מודה דפחות מזה מבטלי מחיצתא, וכן נקטו המשכנות יעקב, תוספת שבת, ובית מאיר [ולפי&quot;ז אינו יכול לעשות צוה&quot;פ בעיירות שלנו דאפי&#x27; אם רוצה להקל כהראשונים דצריך ששים ריבוא מ&quot;מ עדיין אמרינן אתי רבים ומבטלי מחיצתא {וצ&quot;ע ממ&quot;ב לקמן (סי&#x27; שס&quot;ד ס&quot;ק ח&#x27;) דמלמד זכות על מנהג העולם להקל בצוה&quot;פ בעיירות שלנו, וצ&quot;ל דבכלל הלימוד זכות הוא שסומכים על המג&quot;א (ר&quot;י באק)}, והחזו&quot;א חולק על זה וס&quot;ל כהמג&quot;א דלמ&quot;ד דצריך ששים ריבוא בעי נמי ששים ריבוא לבטל המחיצה] {ועוד מעורר ר&quot;י באק דיש כאן חידוש דאמרינן אתי רבים ומבטלי מחיצה אחת אע&quot;פ שנשתייר ג&#x27; מחיצות של המבוי, ונמצאת שמבוי סתום שיש בפניו צוה&quot;פ ויש רבים שאתי מעלמא לתוך מבוי זה מבטלי המחיצה, כך ביאר הבית מאיר כוונת המג&quot;א}"	סימן שסג סעיף לו		
